פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ההסתבכות של בר רפאלי: פלילית או אזרחית?

      מהן העבירות שבהן חשודה הדוגמנית בר רפאלי, מה אומר החוק ומה תבחן הפרקליטות בהחלטתה על הגשת כתב אישום

      בר רפאלי (GettyImages)
      בר רפאלי (צילום ארכיון: GettyImages)

      ביום חמישי האחרון (3.1.2019), הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לדוגמנית בר רפאלי כי היא שוקלת להעמידה לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין עבירות מס, הלבנת הון ועדות שקר. במקביל מתנהל נגדה הליך אזרחי שומתי.

      מהות החשדות

      במרכז ההליכים האזרחיים והפליליים כאחד עומדת השאלה, האם בשנות המס (2007-2005) נחשבה בר רפאלי תושבת ישראל ועל כן היא חייבת במס על הכנסותיה מהארץ ומחו"ל או לא.


      שאלת התושבות

      בבסיס הקביעה האם אדם נחשב תושב ישראל או לא, עומדת השאלה העקרונית 'היכן מרכז החיים שלו' - מושג המתכלל את מירב הזיקות שיש לאדם מבחינה משפחתית, מקצועית, קהילתית וכיו"ב.

      המבחנים לקביעת מרכז החיים הם שניים: מבחן אובייקטיבי ומבחן סובייקטיבי. המבחן האובייקטיבי מתבסס על הנסיבות החיצוניות - היכן נמצאים בית מגוריו של אדם ומשפחתו, היכן הוא מנהל את עסקיו, היכן עיקר קשריו החברתיים הקהילתיים וכו'.

      המבחן הסובייקטיבי מתמקד בכוונותיו של האדם וכיצד הוא תופס את עצמו - האם הוא רואה עצמו כתושב ישראל אם לאו (כמובן שכוונותיו נלמדות לא רק מהצהרותיו אלא גם מפעולותיו ומכלל הנסיבות).

      בעידן הגלובלי שבו אנו חיים, קביעת התושבות מסובכת במיוחד, שכן ישנם אנשים מצליחנים רבים שפועלים במקביל גם בארץ וגם בחו"ל, חלקם אף מנהלים קשרים אישיים וחיים משפחתיים במספר מדינות במקביל. בנוסף יש לזכור, כי לרוב העברת מרכז החיים מישראל החוצה או מהחוץ פנימה היא תהליך הדרגתי שלא מתבצע בן רגע, ולכן קשה עוד יותר לקבוע את המועד המדויק בו השתנה הסטטוס מתושב ישראל לתושב חוץ ולהיפך.

      כדי להקל על ביהמ"ש, קבע המחוקק בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש, תשכ"א-1961) חזקה מספרית המשמשת אמצעי ראייתי לעניין המבחן האובייקטיבי, באשר למספר הימים שבהם אותו אדם שהה בישראל.

      על פי חזקה זו:
      • אם בשנת המס המדוברת שהה האדם בישראל 183 ימים או יותר, או אם בשנת המס המדוברת ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל במצטבר 425 ימים או יותר - יהא עליו יצטרך להוכיח שהוא לא תושב ישראל.

      • מאידך, אם שהה פחות ימים מהאמור - רשות המיסים היא זו שתצטרך להוכיח שהוא אכן תושב ישראל.

      לחזקה זו משקל לא מבוטל אך לא משקל מכריע.

      מסים (ShutterStock)
      בפקודת מס הכנסה יש חזקה מספרית באשר למספר הימים שבהם אותו אדם שהה בישראל (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      הגבול בין ההליך השומתי אזרחי וההליך הפלילי

      היות ששאלת מרכז החיים נתונה לפרשנות משפטית והתשובה עליה אינה תמיד 'שחור או לבן', ברוב המקרים לא מתעוררת בגינה שאלה בהיבט הפלילי. יש הצדקה לנקיטת הליך פלילי בנוסף להליך האזרחי רק באותם המקרים בהם ישנו חשד כי אותו אדם מסר לרשויות מידע עובדתי כוזב או העלים עובדות רלבנטיות מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס או להפחית מס. בלשון אחרת ופחות טכנית: כאשר ההתנהלות של האדם כלפי רשויות המס יש בה אלמנט של מרמה.

      מהו העונש על עבירות מסוג זה?

      טווח הענישה תלוי בסעיף העבירה נשוא האישום ובעונש הקבוע בחוק (העונש המרבי מגיע לשבע שנים בעבירות החמורות), בנסיבות העבירה ובנסיבות האישיות של הנאשם. יש חשיבות רבה לסכום המס שהתכוונו להעלימו, האם בדיעבד שלם האדם את המס (הסרת המחדל).
      יצוין כי במסגרת ההליך האזרחי השומתי, קיימות, בלי קשר להליך הפלילי, סנקציות מנהליות כגון קנסות מנהליים בסכומים משמעותיים. זאת, בלי קשר לחיוב בריבית גבוהה ובהצמדה על סכום המס שלא שולם.

      לסיכום,

      המשותף לשני ההליכים הוא שאלת התושבות, כאשר בהליך הפלילי מתעוררות, בנוסף, שאלות הנוגעות למצגים כוזבים ושאלתו הנוגעות ליסוד הנפשי שליווה את ביצוע המעשים המיוחסים לנאשמת.


      פרופ' דן ביין הוא סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה בדימוס ששימש כשופט בדיני מיסים, כיום שותף מייסד במשרד עו"ד פרופ' ביין ושות', שאחד מתחומי הפעילות העיקרית שלו הוא תחום המס.

      • טלפון ליצירת קשר: 077-9971453

      • הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי