נהיגה ברכב כרוכה בקיום רצף של פעולות, במצב של דריכות סטטית ובתנוחה שאינה משתנה. הנהג נוהג ברכב, מסיע אותו ממקום לאחד למשנהו ואז חונה. בפעולות מעורבים שני גורמים - קליטה ועיבוד נתוני הנהיגה (קריאת מצגי לוח המחוונים, ראייה ושמיעה של הקורה ברכב ומחוצה לו, תחושות התנועה ברכב) ופעולה התואמת את הנתונים שנקלטו באופן שימנע תאונה, התנגשות או פגיעה.
כשעולה ספק בנוגע ליכולתו של אדם לעמוד במטלות אלה, הוא יוזמן לבדיקה. רק מי שנבדק ונמצא עומד בכל המטלות, יוכל לקבל נהיגה/להמשיך להחזיק ברישיונו. הגורם הבודק את המיומנויות המדוברות הוא משרד הבריאות - על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המרב"ד הוא מעין "רופא מוסמך" מטעם רשות הרישוי במשרד התחבורה, ובידו לפסוק מי כשיר מבחינה רפואית לנהוג ובאיזה רכב.
מתי מגיעים למרב"ד?
נהגים המופנים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מגיעים בעקבות גורמים שונים: יש נהגים המגיעים בעקבות דיווח של הרופא המטפל (המחויב על פי חוק לדווח לרשות על מחלות העלולות להוות סכנה לנהג או זולתו); נהגים הידועים כבעלי בעיות בריאותיות מופנים על ידי משרד הרישוי; כן מופנים לבדיקה מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד; משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול; עברייני תנועה מועדים בתום שלילה, נהגים מגיל מסוים ומי שצבר מספר רב של נקודות; נהגים המופנים למרב"ד על ידי משטרת ישראל לאחר שהיו מעורבים בתאונות דרכים ונכי משרד הביטחון המופנים על ידי המשרד.
מה בודקים במרב"ד?
נהגים המופנים למרב"ד בשל חשד לחוסר בשלות או אי-כשירות קוגניטיבית ו/או פסיכיאטרית, עוברים לרוב שרשרת בדיקות הכוללת ריאיון אישי, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים ושיחה עם פסיכולוג ו/או פסיכיאטר. במקרים של חוסר קוגניטיבי, נבדקים תהליכי חשיבה רציונלית הנשענת על מנגנוני תפיסה, זיכרון, שיפוט ומודעות לפעולת החשיבה עצמה.
המצבים הפסיכולוגיים שנמצאו קשורים לסיכון בנהיגה הם: נטייה להתנהגות אנטי-נורמטיבית, התנהגות תוקפנית, אימפולסיביות וללקיחת סיכונים. מאידך, אחריות חברתית, נטייה לפעול בצורה בוגרת, אחראית ושקולה, מיקוד שליטה, רמת זהירות כוללת ויעילות בתפקידים קוגניטיביים - כל אלה נחשבים כגורמים מגנים.
מחלות נפשיות שונות כגון הפרעה דו קוטבית, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, סכיזופרניה ועוד, עשויות להקשות על הנהג בזמן הנהיגה ולהוות סיכון - עבור עצמו או זולתו. עם זאת, חשוב לומר כי מחלה או הפרעה נפשית אינה מונעת מאדם לנהוג ורבים המתמודדים עם מצבים נפשיים הנוטלים תרופות ונוהגים כהלכה. בכל מקרה של ספק, הפסיכיאטר שבודק את הנהג מנתח את הנתונים שלפניו ומסיק את המסקנות הרלוונטיות לכושר הנהיגה שלו.
בעיות וחוסרים נוירולוגיים עלולים גם הם להפריע לנהיגה ברכב. בהערכת ההתאמה לנהיגה של נבדק עם בעיה נוירולוגית יקבע הבוחן האם סך התסמינים והסימנים של הפרעת-תפקוד גופנית, שכלית, והתנהגותית מאפשר נהיגה בתנאי בטיחות הנדרשים. הפרעות בהכרה או בערנות, מצבי בלבול, חסר בשדות ראייה, או סחרחרות - כל אלה עשויים לפסול את היכולת לנהוג. הפרעות שונות בפעולת השרירים דורשות בדיקה באשר ליכולת לנהוג ברכב בתנאי הבטיחות הנדרשים.
מר בד וזכות הערעור
על כל החלטה של המכון הרפואי ניתן לערער. מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת המרב"ד, רשאי לערער תוך 30 ימים מקבלת ההודעה מרשות הרישוי .
ועדת הערר יכולה לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה, לבטלה, להורות על בדיקה מחודשת או לתת החלטה אחרת. כשמגישים ערעור, כדאי לזכור כי ועדת הערר עשויה להחליט לבחון את כושר נהיגתו של המערער גם בנושאים שלא נבדקו במכון הרפואי, ובעקבות כך לפסול את הרישיון בשל סיבות שלא עלו כלל במכון הרפואי. מאותה סיבה עשויה הוועדה לפסול לחלוטין רישיון של אדם שביקש רק להעלות את דרגת הרישיון שלו.
אמנם גם על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית משפט מנהלי, אך מידת התערבות של ערכאה זו בהחלטות תתמקד אך ורק בשאלות משפטיות ולעולם לא בהחלטות רפואיות.
עו"ד שי גלעד הינו אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום התעבורה.
לפרטים נוספים היכנסו עכשיו לאתר של עו"ד גלעד>>
טלפון: 053-9374959
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.