תביעות רשלנות רפואית הפכו לנושא מדובר. על פי טענה רווחת, חלה עלייה במספר תביעות אלה המוגשות מדי שנה לבית המשפט. למעשה, טענה זו אינה מגובה בעובדות וחברות הביטוח המחזיקות בה לא מנסות להוכיח אותה. ועדיין, ברור כי השיח סביב הנושא הפך ער, והמודעות של המטופלים לזכויותיהם ולאפשרות של הגשת תביעה ברשלנות עולה בהתמדה.
לא כל טעות של רופא נובעת מהזנחה. לא כל טענה כלפי רופא תתברר, בסופו של יום, כרשלנות רפואית. אך ישנם מקרים בהם ההתנהלות המקצועית של הרופא או הצוות הרפואי הייתה כה לקויה, עד כי היא מהווה עילה לתביעה ברשלנות ולקבלת פיצויים.
מעשיו ומחדליו של רופא ייבחנו כמעשיו ומחדליו של כל בעל מקצוע אחר, על פי אמות המידה שנקבעו בפקודת הנזיקין. בכל מקרה של חריגה מכללים אלו, הרופא ייחשב כרשלן, ואם כתוצאה מרשלנותו נגרם נזק, הוא אף יחויב בפיצויים. אולם, בשונה מרוב בעלי המקצוע האחרים, הרופא עוסק בהצלת חיים ולכן חובתו המקצועית כלפי מטופליו מוגברת וגבוהה במיוחד. בבואו לבדוק חולה, הרופא נדרש למקצועיות ולהפעלת שיקול דעת תמידי כדי לאבחן את מצבו ולטפל בו. ערנות מוגברת זו חיונית אף יותר כאשר עולה חשד לקיומה של מחלה ממארת, או שצריך להתעורר חשד שכזה.
אבחון מוקדם מציל חיים
אחד העקרונות החשובים ביותר ברפואה הוא האבחון המוקדם, במיוחד במקרים של חשד למחלות ממאירות. לאבחון המוקדם יש תרומה קריטית לסיכויי ההצלחה של ריפוי ברוב סוגי הסרטן. קמפיינים רבים מלמדים אותנו ומפצירים בנו לגשת לרופא להיבדק מבעוד מועד. סרטן במעי, בשד ואף סרטן עור: בכל אלה (ועוד) האבחון המוקדם עשוי להיות בבחינת הצלת חיים, לא פחות. ככלל, מחלת הסרטן מתפתחת בארבעה שלבים. ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, כאשר המחלה עודה ממוקדת ואינה מפושטת, כך עולים סיכויי ההחלמה, לעיתים באופן משמעותי עד כדי הבדל בין החלמה מלאה לאבדן.
ניקח לדוגמה חולה בת 55 שניגשה לבדיקות דם שגרתיות מהן עלה כי חלה אצלה ירידה ברמת ההמוגלובין. על פי הכללים המקובלים, הרופא המטפל צריך לחשוד בגורמים האפשריים שיכולים להביא לירידה בהמוגלובין, לידע את החולה בדבר הממצא החריג ולהפנות אותה לבדיקות נוספות. רופא שאינו מקיים אחת מחובותיו, עלול למעשה לעצור את הבירור הרפואי, במקום לקדם אותו. התוצאה האומללה האפשרית - אבחנה מאוחרת שאינה מאפשרת הצלת החולה.
נמשיך בדוגמה שלעיל. הרופא לא חשד כי הירידה בהמוגלובין נבעה מדימום ממערכת העיכול (שזו אחת האפשרויות הסבירות) ולא הפנה את החולה לבדיקות דם חוזרות, לבדיקות גסטרו או כל גורם רפואי אחר. כעבור שנה וחצי מצבה של החולה התדרדר מאד והיא הגיעה לחדר מיון, שם אובחן סרטן מעי מפושט בדרגה 4. במקרה כזה ניתן לומר ללא ספק כי הרופא התרשל באבחון סרטן המעי וגרם למעשה להחמרה במחלה עד כדי צורך בטיפולים קשים עם סיכויי החלמה נמוכים ביותר.
רשלנות בהליך האבחון
חולה המעוניין בהגשת תביעה ברשלנות רפואית יצטרך להראות, באמצעות חוות דעת רפואית, מה היה מצבו לו היה מאובחן במועד. אבחון באיחור של שנה וחצי או אף שנה, עשוי להכריע בשאלה האם החולה יחלים או לאו. מבחינה משפטית מספיק להניח שבאופן סביר האבחון המוקדם היה מגדיל את הסיכוי להחלים ביותר מ-50%. במקרה כפי שתואר, ההוכחה תהיה פשוטה יחסית. בנוסף, תעלה השאלה - האם הוא יקבל פיצויים ובאיזה שיעור. תובע המצליח להראות שהרופא חרג מהכללים המקצועיים ולא אבחן את הסרטן במועד, כאשר מנגד אבחון מוקדם היה משנה את מהלך המחלה באופן העולה על 50%, יזכה בפיצויים נרחבים בהתאם למצבו.
למרבה הצער, אין בכוחם של הפיצויים להביא להחלמה מהמחלה, אולם הם עשויים בהחלט לסייע בקבלת טיפולים הנמצאים מחוץ לסל התרופות ולתרום להארכת חייו של החולה. במקרה של חלילה וחס, פטירה, יהא זה פיצוי עבור יורשי המנוח שאיבדו את יקירם.
עו"ד יאיר סקלסקי הוא מומחה לרשלנות רפואית
טלפון: 03-7518405 / 053-9374063
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי
• המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.