פריצתן של הרשתות החברתיות לחיינו העניקה לכל משתמש 'שטח פרסום' חינמי, בו הוא יכול להעלות לפיד שלו כל דבר שברצונו לשתף עם חבריו. כל פרסום עשוי להגיע אל קהל קוראים רחב ביותר. מצד אחד, זוהי חגיגה של ממש. חופש הביטוי במלוא הדרו. יחד עם זאת, לא כל פרסום יכול לחסות תחת חופש הביטוי, גם פרסום ברשתות החברתיות כפוף לחוק איסור לשון הרע, ואם יימצא פוגעני - הרי שבכוחו של בית המשפט לחייב את המפרסם בפיצוי של עד 50,000 שקלים בגין כל פרסום (מבלי שהנפגע יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו) ועד ל-100,000 שקלים, אם הנתבע יוכיח כי הפרסום נעשה בזדון או מתוך מטרה לפגוע. בנוסף, פרסום לשון הרע עשוי להיות אף עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא עד לשנת מאסר.
מה נחשב פרסום על פי החוק?
חוק איסור לשון הרע קובע הגדרה רחבה ביותר למושג 'פרסום': מילים, ציור, דמות, תנועה, צליל ועוד. פרסום עלול להיחשב לשון הרע אם יענה על אחת הקטגוריות הבאות:
• אם יש בכוחו להשפיל אדם אחר או להפוך אותו למטרה לבוז, לעג או שנאה מצד אחרים.
• אם יש בו כדי לבזות אדם אחר בגלל התנהגות, תכונות או מעשים המיוחסים לו.
• אם יש בו כדי לפגוע במשרתו, בעסקיו או במקצועו של אדם אחר, גם כאשר מדובר במשרה ציבורית.
• אם יש בו כדי לבזות אדם אחר בשל נטייתו המינית, גזעו, מוצאו, מוגבלותו, דתו, מקום מגוריו, גילו או מינו.
פרסום שהועלה על הכתב עלול להיחשב כלשון הרע אפילו אם לא נחשף לאדם אחר זולת הנפגע, ולו רק בשל הפוטנציאל שהיה לו להגיע לאדם שלישי זולת הנפגע.
פייסבוק כאמצעי פרסום
חוק איסור לשון הרע חוקק עוד בטרם הפכו הרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מחיינו, ותביעות לשון הרע הוגשו ברוב המקרים כנגד אמצעי התקשורת השונים. כיום, כשכל משתמש ברשתות החברתיות הוא בעל פוטנציאל להפוך לגוף תקשורת בפני עצמו, נאלצת המערכת המשפטית להתאים ולפרש את החוק בהתאם למקרים החדשים המגיעים אל פתחה. בתי המשפט הכריעו בשורה של פסקי דין מן העת האחרונה כי פרסומים ברשתות החברות מהווים פרסום כהגדרתו בחוק, לכל דבר ועניין.
כך לדוגמא, הכריע השופט אלקלעי בפסק הדין שניתן בעניינם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ורעייתו, שרה נתניהו כנגד העיתונאי יגאל סרנה. לדבריו של אלקלעי יש להתייחס אל כתיבת פוסטים בפייסבוק כמו פרסום בכל מדיה אחרת. עוד הוסיף כי באפשרות השיתוף, "share", בפייסבוק, גלום פוטנציאל חשיפה אדיר, ולכן פרסום פוגעני במדיה כזו עשוי לגרור נזק גדול לאין שיעור לעומת פרסום דומה בעיתון. העיתונאי חויב בתשלום פיצויים וערעורו בעניין נדחה.
הגנות שמעמיד החוק לנתבע בלשון הרע
נתבעתם על פי חוק איסור לשון? להלן ההגנות אשר החוק עשוי להעניק לכם, אך בניגוד לתביעה אזרחית רגילה, כאן מוטלת עליכם החובה להוכיחן:
1. פרסומים מותרים - החוק מונה 11 פרסומים מסוימים שלא ייחשבו כלשון הרע, גם אם יענו על התנאים המוזכרים לעיל, רובם קשורים בהתנהלות של רשויות המדינה.
2. הגנת אמת דיברתי - פרסום לא ייחשב כלשון הרע אם הנתבע יוכיח שהדברים שנאמרו בו הם אמת, וכי יש עניין ציבורי בפרסומם.
3. הגנת תום הלב - בחוק מוגדרות נסיבות שונות מהן משתמע כי הפרסום נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה לפגוע. בנסיבות אלה ייכללו גם פרסומים שהוצגו כהבעת דעה. החוק אף קובע מקרים בהם תישלל הגנת תום הלב.
בין אם אתם התובעים שנפגעו מהפרסום או הנתבעים שאחראים לו, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע על מנת להתמודד עם הדקויות והמורכבויות הכרוכות בתביעות מעין אלו.
עו"ד צליל דפני-קנזי היא שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין דפני קנזי המתמחה בדיני לשון הרע, דיני מקרקעין, דיני צוואות וירושות, דיני חברות ומשפט מסחרי.
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.