בשבועות האחרונים התפרסמה פרשיה המסעירה את העולם הערבי וחושפת טפח מהנעשה בחצרות המלוכה והנסיכויות במזרח התיכון. הייא (Haya), אחותו של עבדאללה מלך ירדן, רעייתו של שליט דובאי, נמלטה עם שני ילדיהם המשותפים לירדן ומשם - לאנגליה. האם המעשה מהווה חטיפה האסורה בהתאם לאמנת האג?
על פי האמנה הבינלאומית אין להעביר ילדים ממקום מגוריהם למדינה אחרת שלא בהסכמת שני הוריהם. דובאי אמנם, אינה חתומה על האמנה, אולם בתי המשפט יכולים להורות לעיתים על השבת ילדים מתוקף האמנה, גם במקרים כאלה.
בשלב הראשון בהליך משפטי הנוגע להשבת ילדים יש לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל שלהם, לפני החטיפה. במקרה הנוכחי אין ספק כי דובאי, שם התגוררו הילדים, היא מקום המגורים הרגיל שלהם.
מכאן, שבית המשפט שידון בעתירה להחזרת הילדים (במקרה זה בית המשפט במקום מושבם הנוכחי בלונדון) חייב לכאורה להורות על השבתם למקום מגוריהם הרגיל. עם זאת, האמנה קובעת מספר חריגים לכלל. כך לדוגמה, לו היתה הסכמה מראש בין ההורים על מעבר הילדים לאנגליה וכעת האב חוזר בו ומתנגד. על פניו, נראה כי אין זה המקרה, שכן לפי הפרסומים הנסיכה נמלטה מבעלה.
חריג נוסף באמנה דן בהשלמה שלאחר מעשה באשר להעברת הילדים. ואולם נראה כי גם חריג זה אינו רלוונטי עבור הנסיכה, היות ונמסר כי שליט דובאי שנותר מאחור, אינו משלים עם המעשה והחל מידית לפעול בערוץ המשפטי להשבת ילדיו.
מה שעשוי להכריע את הכף לטובת הנסיכה מדובאי היא שאלת טובת הילדים. אמנת האג קובעת כי יש לבחון האם קיים סיכון חמור לילדים כתוצאה מהחזרתם למקום מגוריהם. בהתאם לחריג זה, כאשר השבת הילדים למקום מגוריהם עלולה להעמידם במצב של סיכון חמור, בית המשפט יתערב ויפסוק כנגד המהלך.
ילדים בסיכון
בעבר נקבע כבר כי במדינה בה מופרות זכויות אדם, ובכלל זה זכויות ילדים, הרי שהללו נמצאים בסיכון. על פי הידוע בפרשה עד כה, בהתאם לחוקים בדובאי, פירוד בין ההורים משמעו כי הילדים עוברים אוטומטית לחזקת אביהם, תוך שלילת זכויותיה ההוריות של האם וללא בחינת טובתם, כפי שדורשת אמנת זכויות הילד
בנסיבות אלה לא יהיה זה מופרך לטעון כי השבתם של הילדים לדובאי פוגעת בזכויות האדם שלהם. פגיעה כזו עלולה לגרום להם סיכון חמור, הן בגלל העברתם האוטומטית וללא קשר לטובתם לחזקת אביהם, והן בשל שלילת זכות האם לשמור עמם על קשר.
טענה מעניינת נוספת שניתן להעלות בהקשר זה: מטרת האמנה היא מניעת צעדים חד צדדיים וכוחניים מצד מי מההורים ועידודם לפנות לבית המשפט המוסמך במקום מגוריהם הרגיל, בבקשה לדון בעניין ולקחת בחשבון את מלוא השיקולים, ובעיקר טובתם של הילדים. אך כאשר מוכח כי בית המשפט הרלוונטי נמנע באופן גורף מלעשות כן, הרי שמטרת האמנה לא הושגה ולמעשה מסוכלת מראש, ועל כן מן הצדק הוא כי לא ייעשה בה שימוש.
עד לכתיבת שורות אלה טרם הובהרה התמונה בפרשת בית המלוכה, ולא ברור אילו צעדים משפטיים יינקטו בעניין, אולם נראה, כי במקרה הזה, לא מהאג תצא הבשורה למשבר דובאי.
משרד עו"ד איתן ליפסקר עוסק בדיני משפחה וירושה
טלפון: 053-9374038
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד