המתיחות הביטחונית המתגברת מול איראן בחודשים האחרונים הציבה אתגר חסר תקדים בפני הורים גרושים והורים בהסכמי הורות משותפת. כאשר אזעקות מהדהדות ברחבי הארץ, טילים ורקטות מאיימים על העורף, וההנחיות משתנות מיום ליום - הורים נאלצים לקבל החלטות מיידיות שלא תמיד תואמות את ההסכמים הקיימים. מי מחליט האם להעביר את הילדים לאזור בטוח יותר? מה קורה כשהורה אחד גר באזור מאוים והשני מסרב לשלוח את הילדים לשם? כיצד מתמודדים עם ביטול פעילויות, סגירת מוסדות חינוך ושינויים דרמטיים בשגרה כשכל החלטה דורשת תיאום בין שני בתים? המורכבות הלוגיסטית של ניהול חיי משפחה בצל איום ביטחוני הופכת לכפולה ומכופלת כאשר נדרשת הסכמה והתייעצות עם הורה שאינו גר באותו בית, ולעיתים אף באזור גיאוגרפי אחר לגמרי.
המציאות הישראלית של השנתיים האחרונות, שהחלה עם משבר הקורונה והמשיכה דרך מבצעים צבאיים, מלחמת חרבות ברזל, ועד למתיחות הנוכחית וירי הטילים מאיראן, הביאה למבחן אמת את הסכמי ההורות המשותפת בישראל. בימים אלה, כאשר מערכת החינוך מושבתת, ההורים נאלצים להתמודד עם גיוסי מילואים, שהות לא מתוכננת בחו"ל בשל סגירת נתב"ג ועוצר הטיסות, ומצבי החירום מחייבים תקשורת מיידית ויעילה בין הורים שאינם חיים תחת קורת גג אחת - מתברר עד כמה חיוני לנסח הסכמי הורות משותפת המתייחסים למגוון רחב של סיטואציות. "המלחמה חשפה פערים עצומים בהסכמי הורות רבים", אומרת עו"ד סימה כהן, המתמחה בדיני משפחה. "ראינו מקרים של הורים שלא הצליחו להגיע להסכמות בצל האתגרים. הסכם הורות מקיף צריך להיערך לכל תרחיש אפשרי".
הסכם הורות משותפת והסעיפים שרבים שוכחים לכלול
הסכם הורות משותפת הוא מסמך משפטי מחייב המסדיר את כלל ההיבטים של גידול ילדים משותפים כאשר ההורים אינם חיים יחד - בין אם מדובר בגירושין, פרידה של ידועים בציבור, או הורות משותפת מתוכננת מראש ללא זוגיות. ההסכם מגדיר לא רק את חלוקת הזמן והאחריות הפיזית על הילדים, אלא גם את אופן קבלת ההחלטות המשותפות, חלוקת ההוצאות, וכללי ההתנהלות השוטפת. "הסכם טוב הוא כמו ביטוח", מסבירה עו"ד כהן. "אתה מקווה שלא תצטרך להשתמש בו, אבל כשמתעוררת מחלוקת - אתה שמח שיש לך מסמך ברור שקובע מה הוסכם". בישראל, הסכמי הורות משותפת מאושרים על ידי בית המשפט לענייני משפחה ומקבלים תוקף של פסק דין, מה שהופך אותם למחייבים משפטית ואכיפים במקרה של הפרה.
בעוד שרוב ההסכמים מתמקדים בזמני שהות ובחלוקת חגים, הניסיון המצטבר מלמד שהשדים האמיתיים טמונים בפרטים. "הסעיפים החסרים הם אלה שגורמים למרבית הסכסוכים המשפטיים", מדגישה עו"ד כהן. "כשהורים מגיעים אליי עם סכסוך, ב-80% מהמקרים מדובר בנושא שלא הוסדר בהסכם המקורי".
כך, למשל, סוגיית החינוך משתרעת הרבה מעבר לשאלה באיזה בית ספר ילמד הילד. לדברי עו"ד כהן, ההסכם צריך להתייחס למסגרת החינוכית - ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי או אנתרופוסופי. אך מה קורה כאשר הילד מתקשה במסגרת שנבחרה? האם נדרשת הסכמת שני ההורים למעבר למסגרת חינוך מיוחד? מי מחליט על שיעורי עזר או אבחונים דידקטיים?
"ראיתי מקרים", היא מוסיפה, "שבהם אם החליטה לשלוח את הילד לאבחון פסיכו-דידקטי בעלות של אלפי שקלים, והאב סירב להשתתף במימון בטענה שלא היה שותף להחלטה. כשההסכם מפרט מראש את מנגנון קבלת ההחלטות בנושאים אלה, ניתן למנוע מחלוקות מיותרות".
אבל החינוך זה רק ההתחלה. בעידן שלאחר הקורונה, נושא החיסונים הפך לשדה קרב בין הורים רבים. מעבר לחיסוני השגרה, ישנן החלטות רפואיות רבות: טיפולים אורתודנטיים, טיפולים פסיכולוגיים, רפואה אלטרנטיבית, ואפילו החלטות על ניתוחים אלקטיביים כמו הוצאת שקדים.
עו"ד כהן מדגישה כי חשוב להגדיר בהסכם מי ההורה המרכז לענייני בריאות, מה קורה במצבי חירום רפואיים, ואיך מקבלים החלטות על טיפולים לא דחופים. "ראיתי מקרה שבו האם החליטה להתחיל טיפול פסיכולוגי לילד", היא נזכרת, "והאב טען שמדובר ב'תיוג' מיותר. בהיעדר הנחיות ברורות בהסכם, הסכסוך הגיע לבית המשפט".
הקרב על החוגים ופעילויות הפנאי
אחד ממוקדי המחלוקת הנפוצים ביותר נוגע לרישום לחוגים. מה קורה כשאחד ההורים רושם את הילד לחוג יקר בימי השהות שלו, ומצפה שההורה השני יסיע את הילד לחוג גם בימיו? האם נדרשת הסכמה הדדית לכל חוג? מי מממן חוגים שנבחרו באופן חד-צדדי?
לעו"ד סימה כהן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד סימה כהן
"המלצתי היא לקבוע בהסכם מספר חוגים מקסימלי, תקרת תשלום חודשית, ומנגנון ברור להסכמות", אומרת עו"ד כהן. "כדאי גם להתייחס לשאלה מה קורה אם הילד מאבד עניין בחוג אחרי חודש - מי נושא בעלות?".
אמנם התוכניות השתנו, אך רבים עדיין מקווים שיצליחו לצאת לחופשת הקיץ. איך עושים זאת נכון בהסכם הורות משותפת?
עו"ד כהן: "זו באמת סוגיה מורכבת שיוצרת לא פעם חיכוכים. אנחנו חיים בעידן הגלובלי, בו נסיעות לחו"ל הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. אך מה קורה כשהורה אחד רוצה לקחת את הילד לחופשה בחו"ל? האם נדרשת הסכמה לכל יעד? מה לגבי מדינות מסוכנות? האם יש הגבלה על משך השהייה? בתקופה שלאחר השבעה באוקטובר, למשל, ראינו גל של בקשות לנסיעות חירום לחו"ל. הורים שלא הסדירו מראש את נושא הנסיעות מצאו עצמם במצוקה כשהורה אחד רצה להוציא את הילדים מהארץ למספר שבועות, והשני התנגד. ההסכם צריך להתייחס גם למצבי חירום ובטח שגם לשגרה ולחופשות הקיץ".
גשר של תקשורת
אחד הנושאים המורכבים ביותר להסדרה הוא אופן התקשורת בין ההורים. האם התקשורת תהיה ישירה או דרך אפליקציה ייעודית? באילו נושאים חובה לעדכן את ההורה השני? תוך כמה זמן יש להשיב להודעות?
"תקשורת לקויה היא אם כל הסכסוכים", מדגישה עו"ד כהן. "ראיתי מקרים שבהם הורה אחד שלח עשרות הודעות ביום, מה שהפך לטרדה, ומקרים הפוכים שבהם הורה לא עדכן בנושאים קריטיים. ההסכם צריך לקבוע כללי תקשורת ברורים".
"כשמגיעים לבית המשפט עם הסכם שאינו מתייחס לנושאים מהותיים, השופטים נאלצים להכריע על סמך מה שנראה להם כטובת הילד", מסבירה עו"ד כהן. "זה אומר שההורים מאבדים שליטה על ההחלטה, ולעיתים התוצאה אינה מספקת אף אחד מהצדדים. מעבר לכך, הליך משפטי לפתרון סכסוך שהיה ניתן למנוע באמצעות ניסוח נכון של ההסכם עלול לעלות עשרות אלפי שקלים. בנוסף לעלות הכספית, יש את המחיר הרגשי - הילדים נחשפים לקונפליקט מתמשך בין ההורים".
לנטרל את המוקשים
לדברי עו"ד כהן, הסכם מקיף צריך לכלול גם מנגנונים לפתרון מחלוקות עתידיות. "אי אפשר לצפות כל תרחיש אפשרי, אבל אפשר לקבוע איך מתמודדים עם מחלוקות", היא מסבירה. "אני ממליצה לכלול בהסכם שלבים מדורגים: תחילה ניסיון להגיע להסכמה בדיאלוג ישיר, אחר כך פנייה לגישור, ורק כמוצא אחרון - פנייה לבית המשפט".
עוד היא מציינת כי כדאי גם לכלול בהסכם מנגנון עדכון תקופתי. "ילדים גדלים, צרכים משתנים, ומה שהתאים לילד בן 5 לא בהכרח מתאים לנער בן 15. הסכם טוב יכלול נקודות ציון לבחינה מחדש של ההסדרים".
"הסכם הורות משותפת מקיף הוא השקעה לטווח ארוך", מסכמת עו"ד כהן. "נכון, זה דורש יותר זמן ומחשבה בשלב הניסוח, אבל זה חוסך שנים של קונפליקטים, הוצאות משפטיות, ובעיקר - מגן על הילדים מפני השפעות שליליות של סכסוכים מתמשכים בין ההורים".
בסופו של דבר, המטרה העליונה של כל הסכם הורות היא טובת הילדים. הסכם מפורט ומקיף, שצופה קדימה ומתייחס למגוון רחב של סיטואציות, מאפשר לילדים לגדול בסביבה יציבה וצפויה, גם כשהוריהם אינם חיים יחד. "זה לא רק מסמך משפטי", מדגישה עו"ד כהן, "זה מפת דרכים לילדות רגועה ובטוחה".
עו"ד סימה כהן מתמחה בדיני משפחה וירושה עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. בוגרת משפטים מאוניברסיטת חיפה ומוסמכת כמגשרת ועורכת ייפוי כוח מתמשך. משרדה מטפל בגירושין, אחריות הורית, מזונות, צוואות, ירושות וגישור במשפחה.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי