סכסוכי שכנים: בעל מטע חקלאי תבע פיצויים משכנו החקלאי בגין נזקי ריסוס

בעל נחלה חקלאית בשרון פנה לבית משפט בפתח תקוה והגיש תביעת פיצויים נגד שכנו לנחלה בטענה שהשכן הרס מעל 160 עצי שזיף בנחלתו

הדברה (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

בית משפט מינה מומחה מטעמו להכנת חוות דעת ולבדיקה האם אכן נגרם נזק למטע התובע. המומחה מטעם בית משפט מצא כי נגרם נזק לתובע ועל הנתבע לפצותו. באת כוח הנתבע, עו"ד סמדר קשת הצליחה להוכיח כי השכן לא אחראי לקרות הנזק, להפריך את חוו"ד של המומחה מטעם כבוד בית משפט ולדחות את תביעת התובע.

על פי עובדות התביעה, בקיץ 2012 נטע התובע מטע שזיף אשר כלל שבע שורות של שתילים בני שנתיים, שתילת המטע נקלטה לטענתו יפה ואף היו צפויים גידולים טובים. אולם לטענת התובע בסוף שנת 2012 ביצע הנתבע ריסוס בחלקה שבבעלותו בה גידל תלתן, והריסוס שבוצע ברשלנות בעת שנשבה רוח, גרם להעברת הריסוס לחלקת התובע.

במהלך חודש מרץ 2013, גילה התובע את הנזק כאשר ביקר במטע והבחין בפגיעה קשה בעלים החדשים של עצי השזיף. התובע טען כי עיקר הנזק נגרם לשתי השורות הראשונות ולחלק מהשורה השלישית, והנזק הלך ופחת ככל שמתרחקים מחלקת הנתבע. מופע זה של הנזק, מצביע לטענתו בבירור על כך שמקורו הוא בחלקת הנתבע. שמאי מטעם התובע אמד את הנזקים בסך של 78,000 שקלים.

לפנייה ישירה לעו"ד סמדר קשת בר און לחץ/י כאן

סמדר קשת בר און (אתר רשמי)
עו"ד סמדר קשת בר און

בית המשפט נדרש להכריע בשאלות האם הנתבע אכן ביצע ריסוס לחלקת התלתן שבבעלותו במועד הרלוונטי והאם העצים שנטע התובע מחדש אכן ניזוקו כתוצאה מהריסוס. לנוכח המחלוקת המקצועית, מינה בית המשפט מומחה שהוא אגרונום ושמאי.

מומחה בית המשפט קיבל את עמדת התובע, שלפיה הנזק נגרם כתוצאה מריסוס בחלקת הנתבע. בחוות דעתו ציין המומחה כי ביקר בשטח כשנתיים וחצי לאחר האירוע והתרשם מהמטע והשדה הגובל אתו וספר את מספר העצים שניטעו מחדש בשתי השורות הסמוכות לחלקת התלתן. לדעת המומחה קיימת סבירות גבוהה שהתובע אכן עקר כ- 160 עצי שזיף שנפגעו ובמקומם שתל מספר זהה של שתילים, שאותם ספר בחלקה.

מסקנת המומחה כי נגרם נזק כתוצאה מהריסוס התבססה על תמונות התקריב הבודדות של העצים הצעירים שצילם שמאי התובע, שצורפו לחוות דעת המומחה. המומחה התייחס גם לתמונה שבה נראה מקטע מסוים מהשורות הראשונות של המטע טרם הנטיעה, וציין כי רוב העצים הצעירים שמופיעים בה, פגועים לפני עקירתם. המומחה ציין כי העצים הללו ללא עלים, תוך שהעיר כי מדובר בתמונה קצת מטושטשת.

הנתבע שלל את הטענה כי ביצע ריסוס לחלקתו. הוא הודה כי אכן ביצע ריסוס לחלקות שונות שבבעלותו במועד הרלוונטי לתביעה באמצעות קבלן הריסוס. עם זאת, לדבריו, את החלקה נשוא התביעה שכח הקבלן לרסס, בין היתר מאחר שמדובר בחלקה קטנה של 20 דונם, מתוך 380 הדונם שאותם עיבד, אשר מרוחקת יותר מכל שאר החלקות.

לדברי הנתבע, כאשר הדבר התברר, אמר לו הקבלן כי לא ניתן להיכנס לשטח עם מרסס. הכניסה לחלקה חייבה מעבר בוואדי מוצף במים, אשר המרסס שהוא כלי גדול וכבד במיוחד לנוכח אלפי ליטרים של נוזל הריסוס שהוא נושא עמו, לא יכול לעבור בו. לכן, החליט הנתבע לוותר על ריסוס אותה חלקה, וביצע זריעה ללא ריסוס.

הנתבע צירף מספר ראיות כדי לתמוך בטענותיו, כגון: מפה עם סימון של חלקות התובע, חשבונית התשלום למרסס וכן, עדות קבלן הריסוס עצמו, אשר הסביר כי שכח לרסס את החלקה הנדונה מאחר שהייתה קטנה ומרוחקת. עו"ד של הנתבע, עו"ד סמדר קשת בר און, הוסיפה וטענה כי העובדה שנגרם נזק מתכשיר הריסוס, עדיין אינה קושרת בין הנזק לבין הנתבע דווקא, מאחר שייתכן שגם התובע ביצע ריסוס בתכשיר זה או דומה לו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לגבי ביצוע הריסוס על ידי הנתבע וגרימת נזק לעצים כתוצאה מהריסוס, על כן קבע כי דין התביעה להידחות וחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך 10,000 שקלים ובשכר טרחת עו"ד.

ת"א 27986-07-13

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.