דיני העבודה קובעים כי מעביד אינו יכול לפטר עובד מכל סיבה שהיא וללא הודעה מוקדמת. טרם מתקבלת החלטה על פיטורין, על המעביד לשמוע את טענות העובד, ולתת לו הזדמנות הוגנת לשפר את התנהגותו ותיפקודו - שבגינם הוא מועמד לפיטורין, וכל זאת במסגרת עריכת שיחת שימוע.
זכות השימוע היא זכות בסיסית של כל עובד להשמיע את דבריו בטרם מחליטים לפטרו. זכות זו נובעת מכללי הצדק הטבעי, שלפיהם יש לתת לעובד במה לשאת את דברו ולהגן על עצמו בטרם פוגעים בזכויותיו ועריכת שימוע היא זכות שהוכרה בפסיקה כזכות יסוד.
מקור חובת השימוע הוא מתוקף הסכמי עבודה קיבוציים במגזר הציבורי. בשנים האחרונות הרחיב בית הדין לענייני עבודה את תחולת חובת השימוע והחיל חובה זו גם על המגזר הפרטי. כיום, בטרם מתקבלת החלטה על פיטורין, נדרש המעביד לערוך שיחה לעובד, ועליו להקפיד על קיום שימוע באופן ראוי על פי כל הכללים אשר הוכתבו על ידי הפסיקה. אם המעביד מפר את חובתו, מגוון הסעדים רחב ונע בין השבת העובד לעבודה לבין הענקת פיצויים.
כיצד מתבצע הליך שימוע?
ישנם מספר כללים שחשוב להקפיד עליהם בעת עריכת שימוע, כדי שייחשב כשימוע ראוי והוגן. הכלל החשוב ביותר הוא שעל השימוע להיערך ב"לב פתוח ונפש חפצה", טרם נתקבלה החלטה בעניין העובד, ואסור שיהווה חותמת לפיטורין לאחר שכבר נתקבלה החלטה. על המעביד להיות פתוח לדברי העובד, להקשיב לטיעוניו ולתת לו הזדמנות כנה להשמיע דברו.
לאיתור עורך דין בתחום שימוע בעבודה לחץ/י כאן
המעביד מחוייב לתת לעובד הזדמנות להיערך לשימוע ולפיכך חוןבה עליו להודיע לו על מועד השימוע מראש, וכן להבהיר לו כי הוא מועמד לפיטורין. יש לאפשר לעובד להיכנס עם אדם נוסף לשימוע, שיכול להיות בן משפחה, חבר או עורך דין, ואף קיימת דרישה לניהול פרוטוקול ועל המעביד לספק החלטה מנומקת תוך זמן סביר.
מהן ההשלכות של פיטורין ללא שימוע?
בית הדין מכיר בזכות לשימוע טרם פיטורין כזכות יסוד, לכן הפרת הזכות זוכה ליחס מחמיר מצדו. כאשר עובד פוטר ללא שימוע, עשוי בית הדין לתת אחד משני סעדים: פיצויים או הכרזה על הפיטורין כבטלים, כאשר השבת העובד לעבודה תיעשה במקרים חריגים ביותר.
בית הדין אינו נוהג לכפות יחסי עבודה שכן מדובר ביחסים אישיים. השבת עובד לעבודה תיעשה רק כאשר מדובר במקום עבודה גדול, בדרך כלל ציבורי, שבו ניתן להעסיק את העובד במחלקה אחרת ולא תחת האדם שפיטרו. חלופת הפיצויים במקרה של פיטורים ללא שימוע נפוצה הרבה יותר. בית הדין עשוי לפסוק בנוסף גם פיצויים עבור עגמת הנפש שנגרמה לעובד.
שיקולי בית הדין בבחירת הסעד הראוי הם מגוונים. בית הדין בוחן את נסיבות המקרה והפגמים שנפלו בהליך השימוע, עילת הפיטורין ומשך זמן העסקתו של העובד ומעמדו במקום העבודה, תקופת הזמן שבה היה ממשיך לעבוד אילולא פוטר, מידת תום הלב של המעביד בהפרת חובת השימוע, כספים אשר שולמו לעובד על ידי המעביד, שיקולי הרתעה וכדומה.
אם העובד פוטר באופן מידי בשל הפרת משמעת חמורה, עילה השוללת ממנו את זכותו לפיצויי פיטורין והודעה מוקדמת, יתכן שלא יפסקו פיצויים לעובד בשל הפרת חובת השימוע. אם המעביד פעל בחוסר תום לב מוחלט, עשוי בית הדין לפסוק פיצויים בשיעור גבוה, אשר יהוו מעין עונש והרתעה נגד התנהגות עתידית דומה.
הכתבה באדיבות אתר LawGuide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.