אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של כל עובד במשק היא הזכות לקבל תמורה עבור עבודתו, והמעסיק מחויב לשלם שכר לעובד בסוף החודש. כל איחור או אי עמידה בתשלום המשכורת, מהווים לפי החוק הלנת שכר ועילה לתביעת פיצויים בבית דין לעבודה נגד המעסיק.
מהו מועד תשלום השכר?
הלנת שכר היא למעשה כל איחור בתשלום משכורת, עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר. כאשר מדובר בתשלום שכר מינימום, איחור במועד תשלום מהווה עבירה פלילית של המעסיק, והעובד רשאי להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה.
חוק הגנת השכר קובע כי השכר כולל תשלומים עבור חגים, שעות נוספות וכן תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. משמעות הדבר כי מדובר בכל זכויות העובד לתשלומים מהמעסיק וכל איחור בתשלום מהווה הלנת שכר.
חוק הגנת השכר קובע, כי שכר מולן הוא שכר עבודה אשר לא שולם עד ליום הקובע. כאשר היום הקובע הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה. החוק מעניק הגנה לעובדים בכל הנוגע להלנת שכרם ומזכה אותם בפיצויים בגין הלנת השכר, במטרה להרתיע מעסיקים מלהלין שכר.
עוד קובע החוק, כי שכר העבודה עבור חודש מסוים ישולם עם תום חודש העבודה. משמעות הדבר היא כי מעבידים יכולים לשלם שכר עבור חודש מסוים עד לתשיעי לחודש שלאחר מכן מבלי שהדבר ייחשב להלנת שכר. כך לדוגמה, מעסיק רשאי לשלם לעובד שכר עבור חודש מאי עד התשיעי ביוני, ותשלום שכר במועד מאוחר יותר ייחשב להלנת שכר.
לאיתור עורך דין בתחום הלנת שכר לחץ/י כאן
כיצד מחשבים פיצויים בגין הלנת שכר?
עובד ששכרו הולן זכאי לקבל פיצויים. חוק הגנת השכר קובע כי שיעור הפיצויים בגין הלנת שכר יכול שיהיה הסכום הגבוה מבין האפשרויות הבאות: או חמישה אחוזים מהשכר המולן עבור השבוע הראשון לאיחור ועבור כל שבוע איחור נוסף - עשרה אחוזים נוספים מהשכר המולן, או הפרשי הצמדה עבור התקופה שבין מועד התשלום המקורי ועד ליום התשלום בפועל, ובנוסף עשרים אחוזים מהשכר המולן והפרשי הצמדה עבור כל חודש של הלנה.
החוק מתיר לבית הדין להפחית או לבטל את שיעור הפיצויים בגין הלנת השכר, אם השתכנע כי האיחור בתשלום השכר נעשה כתוצאה מטעות כנה של המעסיק, בשל סיבה שלא הייתה בשליטתו, או כאשר קיימים חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להתגבשות החוב, בתנאי שהסכום שלא היה במחלוקת שולם בזמן.
מתי חלה התיישנות תביעה על הלנת שער?
חוק הגנת השכר מבחין בין שכר עבודה לפיצויים בגין הלנת שכר. החוק קובע מועד התיישנות לתביעת פיצויי בגין הלנת שכר, אולם אינו קובע התיישנות לגבי תביעת שכר.
הזכות לפיצויים בגין הלנת שכר מתיישנת אם לא תוגש תביעה בתוך תקופת זמן מסוימת, הקצרה מבין האפשרויות הבאות: או בתוך שנה מהיום שבו נחשב שכר העבודה למולן, או בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבל את העובד את השכר המולן.
במקרה שהמעסיק הלין את שכרו של העובד במשך שלוש פעמים במהלך שנה רצופה, במשך שלוש השנים שלאחר מועד תשלום השכר שבו קשור הפיצויים, תקופת ההתיישנות תתארך, וניתן יהיה להגיש את התביעה עד שלוש שנים מיום הלנת השכר.
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.