בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם התובע אכן ביקר במועדון והופלה על ידי בעלי המקום בשל צבע עורו, והאם הוא זכאי לתשלום פיצויים לפי חוק איסור אפליה במקומות ציבוריים.
על פי עובדות התביעה, התובע, בחור צעיר ממוצא מזרחי, ביקש בשתי הזדמנויות שונות, במהלך חודש מאי 2012, לבלות במועדון תל אביבי בשדרות רוטשילד, אך נתקל בסירוב לא ענייני המעיד על אפליה, בשל מוצאו, צבע עורו השחום וחזותו המזרחית או מטעמים פסולים אחרים.
לטענת התובע, בשני המקרים שבהם הגיע למועדון, לא נכנס בטענה כי שמו אינו מופיע ברשימות המוזמנים, ואולם חבריו שהם בהירי עור ממוצא אשכנזי, הגיעו דקות ספורות לפניו, ולא נרשמו ולא נדרשו להופיע ברשימות כלשהן, אלא נכנסו למועדון ללא כל בעיה, על אף שגם עבורם זה היה הביקור הראשון במועדון.
התובע ציין כי בשתי הפעמים הכניסה למועדון לא הייתה עמוסה, ולאחר שסורבה כניסתו על ידי המאבטחים והמארחת, המתין בחוץ זמן ממושך, והבחין כי מבלים רבים אחרים לא נדרשו להזדהות לצורך בדיקה ברשימות, ונכנסו ללא קושי. התובע תמך את גרסתו בעדותה של בליינית, אשר לא הכירה את התובע לפני האירוע, ובעדותם של חבריו, אשר נכנסו לפניו למועדון.
התובע תיאר כי כתוצאה מכך הרגיש השפלה, וטען שהסלקטורית לא התייחסה אליו כאשר פנה אליה, התעלמה ממנו, ורק אחרי מספר פניות, אמרה לו שאי אפשר להיכנס, כי יש רשימות, וכאשר שאל אם אפשר להזמין את אחד המנהלים, היא שוב לא התייחסה אליו.
לאיתור עורך דין בתחום נזקי גוף לחץ/י כאן
בעלי המועדון הנתבעים הכחישו את האמור על ידי התובע, וציינו כי כלל לא ידוע להם על ביקורו במקום, לא בביקור הראשון ולא בשני. עוד נטען כי במועדון יש מבלים רבים מעדות המזרח, וכי התובע לא הופלה על רקע מוצאו המזרחי או צבע עורו, ואף לא הציג כל ראיה פוזיטיבית לכך שהופלה לרעה, וככל הנראה לא הורשה להיכנס למועדון בשל תפוסה מלאה.
בית המשפט חייב את בעלי המועדון לפצות את התובע בגין אפליה
בשנת 2000 נחקק חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. החוק אוסר על אפליה מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות, ועל פי הוראות החוק, רשאי בית המשפט לפסוק בשל העוולה פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים בלא הוכחת נזק.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, נתן בית המשפט אמון מלא בעדויות התובע ועדיו באשר לאירוע השני, ומצא לנכון לתת אמון בעדותו גם באשר להתרחשות האירוע הראשון. מנגד הנתבעים לא זימנו את המארחת למתן עדות, ולא הציגו שום ראיה אשר תתמוך בגרסתם, כמו רשימת מוזמנים, רשימת ממתינים, נוהל עבודה וכדומה.
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובע פיצוי בסך של 25,000 שקלים בגין כל אירוע. לפיכך חייב את בעלי המועדון לשלם לתובע סך של 50,000 שקלים, בצירוף החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
ת"א 35199-09-12
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין lawguide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.