בית משפט השלום לתעבורה בירושלים זיכה לאחרונה נהג תושב העיר, אשר נאשם בביצוע עבירת נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים. חרף העובדה שבבדיקת שתן התגלה סם מסוכן מסוג קוקאין, הבדיקה נפסלה, מאחר שלא קמה לשוטר זכות לדרוש מהנהג לבצע בדיקה מסוג זה.
על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר 2014, נהג הנאשם ברכב פרטי בירושלים. לאחר שנעצר מסר בדיקת שתן בהסכמה לפי דרישת שוטר, אשר דרש ממנו לבצע את הבדיקה עקב חשד סביר, המבוסס על מידע מודיעיני, כי הוא נוהג תחת השפעת סמים. לנאשם לא בוצעה בדיקת מאפיינים, ודגימת השתן שלו נבדקה במעבדה יחד עם דגימות שתן נוספות של חשודים נוספים. מתוצאות הבדיקה עלה כי בשתן היה סם מסוכן מסוג קוקאין.
שני השוטרים אשר עצרו את הנאשם, שוטר ושוטרת, טענו כי במסגרת פעילות יזומה של המשטרה ועל סמך מידע מודיעני עיכבו אותו לצורך ביצוע בדיקת שתן לאיתור סמים. השוטר מסר כי ביצע בדיקת שתן ולאחר מכן ביצע בדיקת אינדיקציה להימצאות סם מסוכן בשתן, ושוטר אחר לקח את הדגימה למעבדה טוקסיקולגית בתל השומר.
לצורך הוכחת סבירות החשד הסביר הציגה המאשימה תעודת חיסיון של המידע המודיעיני, אשר בה נכתב כי הנאשם משתמש באופן קבוע בסמים מסוג קוקאין ואחר כך נוהג ברכבו כשהוא מצוי תחת השפעת סמים. עם זאת, הפרפרזה מייחסת לנאשם שימוש קבוע בסמים, אך לא כללה תאריך של מסירת המידע.
לאיתור עורך דין בתחום התעבורה לחץ/י כאן
עורך דינו של הנאשם טען, כי העובדה שלא בוצעה לו בדיקת המאפיינים כפי שנדרש בנהלים פוגעת בהגנתו, וכי בהתאם לעדותה של השוטרת לא הייתה בהתנהגות מאפיין מכל סוג אשר יש בו כדי לעורר חשד לשימוש בסמים.
לטענת הסנגור, במידע המודיעיני החסוי לא היה אינדיקציה לגבי המועד שבו הוא נמסר ולכן לא ניתן לבדוק את הרלוונטיות שלו במועד שבו נדרש הנאשם לבצע בדיקת שתן, ואף לטענתו נפל פגם בבדיקת השתן, וכי הדגימה עם הסמים לא הייתה של הנאשם.
השוטר העביר את דגימת השתן לכוס חדשה
הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, והעיד כי ביום הבדיקה נהג ברכב של אשתו, וכי בשנים האחרונות כלל לא היה בבעלותו רכב. הנאשם טען כי מסר שתן בכוס שהוצאה משקית אטומה אבל לא יצאה תוצאה, ולנגד עיניו השוטר העביר את השתן לכוס חדשה, הדביק עליה מדבקה עם פרטיו, הכניס אותה לשקית אטם והכניס אותה לארון מוצגים, ורק בבדיקת השתן בכוס החדשה התקבלה אינדיקציה ראשונית לנוכחות קוקאין בשתן.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי הנאשם לא סבל מתסמינים התנהגותיים של שכרות, וקבע כי בהיעדר מאפיינים של שכרות ובהיעדר מידע מודיעיני רלוונטי, לא הוכיחה המאשימה קיומו של חשד סביר, ולכן לא קמה לשוטר זכות לדרוש מהנאשם לבצע בדיקת שתן, לפיכך נפסלה בדיקת השתן ותוצאותיה מלשמש ראיה. בנסיבות אלה בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמה.
פ"ל 7824-12-14
הכתבה באדיבות אתר לייעוץ משפטי lawguide
* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.