לנכי צה"ל יש ארכה אחרונה לתביעות מול משרד הביטחון

ועדת גורן, שמסקנותיה אושרו לאחרונה, הוקמה כדי לבחון את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון. לאחרונה אישרה מליאת הכנסת את המלצות ועדת גורן במסגרת הצעת תקציב המדינה.

ועדת גורן הוקמה כדי לבחון את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון והגישה את המלצותיה כעבור שנה. מטרת הקמת הוועדה הייתה, בין היתר, לגבש אמות מידה להכרה בנכי צה"ל לצורך תגמולים תוך עשיית הבחנה בין חיילים שנפגעו כתוצאה ישירה מפעילות צבאית, לבין מי שנפגעו שלא כתוצאה מפעילות בזמן שירותם הצבאי, לבחון אפשרות לתשלומים חד פעמיים במקום תגמולים קבועים.

המלצות ועדת גורן משנות באופן ניכר את תנאי הזכאות של נכי צה"ל בכל הנוגע לטיפול של אגף השיקום במשרד הביטחון.

להלן השינויים העיקריים הנוגעים לזכאותם של התובעים את משרד הביטחון: המרוויחים הגדולים הם דווקא חיילים בסדיר שנפגעו בחופשה במהלך בילוי במועדון לילה או בתאונת דרכים במהלך הסופ"ש, או בכל חבלה שקרתה להם בחופשה אפילו אם הם החליקו באמבטיה בבית.

במקרים אלו החיילים יוכלו להגיש תביעה ולהיות מוכרים כנכי צה"ל לכל דבר ועניין, למרות שברור שאין קשר בין החבלה לשירות הצבאי, שכן למעשה ועדת גורן לא פגעה בזכויותיהם של חיילים שנפגעו בחופשה
.
לפנייה ישירה לעורך דין אלי סבן לחץ/י כאן

כך יוצא לדוגמא, שיש הבדל בין שני חיילים - כאשר החייל הראשון בשירות סדיר שיצא לבלות במוצאי שבת ונפגע יכול להגיש תביעה ולהיות מוכר כנכה צה"ל, אילו חייל אחר שמשרת בקבע ונסע לבסיס ונפגע בתאונה לא יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון. אפילו מג"ד שנסע לבקר את חייליו במוצאי שבת ונהרג בדרך לבסיס, מאחר שאין המדובר בפעילות מבצעית, לא יוכר כחלל צה"ל ומשפחתו לא תוכר כמשפחה שכולה.

בנוסף, חייל קרבי בשירות סדיר שחלה ומחלתו ייחודית לשירות הצבאי יוכר כנכה צה"ל, ואולם חייל ג'ובניק שחלה ותנאי השירות שלו אינם מיוחדים לשירות הצבאי, כגון טבח שנפגע בגבו לאחר שהעמיס ציוד כבד למטבח לא יוכר כנכה צה"ל. לעומת זאת, חייל בסדיר שחלה במחלות כגון פסוריאזיס, סוכרת, יתר לחץ דם וכו', יוכל להגיש תביעה ובלבד שמחלתו ייחודית לשירות הצבאי ואין לה מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים.

הנפגעים העיקריים הם אנשי הקבע, אשר לגביהם נעשתה אבחנה בין חבלה למחלה בשירות. לגביהם, כדי שיהיו מוכרים כנכי צה"ל, יהיה להוכיח שהחבלה ייחודית לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים. במידה ואיש הקבע חלה במחלה כלשהי במהלך השירות, הוא לא יוכל כלל להגיש תביעה למשרד הביטחון, אלא יאלץ לפנות לביטוח לאומי.

אנשי קבע יאלצו לפנות לביטוח לאומי

אנשי קבע עם מחלות המצוינות לעיל או אחרות, יאלצו לפנות לביטוח לאומי ואף יוכלו להגיש תביעה נזיקית כספית נגד משרד הביטחון במידה ויוכיחו כי מחלתם נגרמה בשל השירות הצבאי. כך גם לגבי איש קבע שנפגע בתאונת דרכים, בדרך לשירות הצבאי, הוא לא יוכל להגיש כלל תביעה לקצין תגמולים ויאלץ לפנות לביטוח הלאומי וגם יהיה רשאי להגיש תביעה אזרחית כספית בגין הנזק שנגרם לו כמו כל אזרח שנפגע במקום עבודתו.

הפיצוי שיוכל לקבל יכול להיות יותר גבוה מאשר אילו פנה למשרד הביטחון, שכן הפיצוי במשרד הביטחון קבוע ואילו תביעה נזיקית אינה מוגבלת בסכומים כספיים ושונה ממקרה למקרה. בתביעות אלו ניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות, אובדן כושר השתכרות לעתיד כאשר המרכיב החשוב הוא הפגיעה התפקודית של הנכה ולא רק הנכות הרפואי.
לגבי אחוזי נכות בפציעה: מבחינת התגמול, נכים חדשים בדרגת נכות של 20%-29% יוכלו לבחור בין תגמול חד פעמי לבין תשלום חודשי. מי שיבחר לקבל מענק חד פעמי או תגמול לא יכול לחזור בו ובחירתו תהא סופית.

מבחינת גובה התגמול לא השתנה דבר. מי שכבר הוכר כנכה צה"ל זכויותיו, ככל הנראה, לא יפגעו. מומלץ למהר ולהגיש תביעות למשרד הביטחון במיוחד לאנשי קבע שחלו במהלך השירות במחלות שונות וזאת עד ליום 27.04.2017.

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il

* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.