בדיקת שכרות: סירבת לבדיקה? הודית באשמה

סירוב לבצע בדיקת שכרות משמעו כהודאה בשכרות. סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע, כי כאשר נהג מסרב לתת דגימת נשיפה, שתן או דם, לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שנהג בשכרות, והוא צפוי לפסילת מינימום לשנתיים ואף לעונש מאסר בפועל במקרים מסוימים.

הסירוב לא חייב להיאמר במפורש במילים, אלא יכול להתפרש גם על ידי נקיטת התנהגות מתחמקת ומכשילה שמוכיחה בצורה ברורה שאין בכוונת הנהג לבצע את הבדיקה. סירוב לעבור בדיקת שכרות יכול להיות גם במצב שבו הנהג החשוד מסכים להיבדק, משתף פעולה עם השוטר, ואינו אומר בשום שלב שהוא מסרב להיבדק, אך בפועל מתחמק ומכשיל את האפשרות לבדיקה תקינה.

פקודת התעבורה קובעת את סמכותו של שוטר תנועה לדרוש מהנהג לעבור בדיקת שכרות, גם במקרה שבו נעצר לבדיקה אקראית, ולבחור בהתאם לנסיבות ועל פי שיקול דעתו המקצועי את סוג הבדיקה, שיכול להיות נשיפה, שתן או דם. גם במקרה שנהג מסרב לבדיקת ינשוף, אך מביע הסכמה לבדיקת דם, הוא נחשב כשיכור.

כאשר הנהג מסרב לבצע בדיקה, בתי המשפט מתייחסים אליו בחומרה יתרה, שכן לשיטתם סירוב נתפס כנהיגה ברף גבוה של שכרות, מה שמוביל להטלת עונשים חמורים ומכבידים שכוללים לפחות שנתיים פסילה בפועל, בנוסף לרכיבי ענישה נוספים כגון: פסילה על תנאי, קנס, מאסר על תנאי ומאסר בפועל. ואולם לבית המשפט ישנה סמכות להפחית את עונש המינימום על בסיס נימוקים מיוחדים.

לאיתור עורך דין בתחום התעבורה לחץ/י כאן

בתיקי סירוב אין מדובר בשלילה אוטומטית, ועל התביעה להוכיח בפני בית המשפט מספר פרמטרים כתנאי סף להרשעה. כך לדוגמה: השוטרים צריכים להוכיח שביקשו בצורה מפורשת מהנהג להיבדק, וכי השוטר הסביר בצורה ברורה מהי מטרת הבדיקה, מה משמעות הסירוב ומה העונש הקבוע בחוק.

בדיקת ינשוף היא אמצעי להשיג ראיה לצורך הצגתה במשפט נגד נהג שעבר על החוק ונהג כשבגופו כמות אלכוהול אסורה. החוק קובע כי אדם הנוהג כשמצויה בדמו דגימה של לפחות 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם, או לחלופין בבדיקת נשיפה נמצא מעל 290 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף, נחשב כמי שנהג בשכרות.

מכיוון שבדיקת נשיפה מהווה ראיה בהליך פלילי ועליה להיות מדויקת ומהימנה, נקבעו כללים ברורים לגבי הדרך שבה יש לבצע אותה. כך לדוגמה יש צורך הכרחי לכייל את מכשיר הינשוף, לשמור על 15 דקות בין העיכוב של החשוד לבדיקה עצמה וכדומה. סטייה מהכללים עלולה להטיל דופי בקבילות הבדיקה או במהימנותה, דבר שעשוי להוות נימוק לזיכוי מאשמה או הרשעה בעבירה קלה יותר.

במקרים מסוימים, מצבו הבריאותי של הנהג מצדיק פניה לבדיקת דם, כמו במקרים של דלקת ריאות או מחלות נשימה קשות, משכך אם הנהג טען שהוא לא יכול היה לבצע בדיקת נשיפה מסיבות בריאותיות ממשיות, על גורמי אכיפת החוק לאפשר לו לבצע בדיקה חלופית, שהיא בדיקת דם. עורך דין המתמחה בדיני תעבורה עשוי לזכות את הנהג מאשמה בגין סירוב לבדיקה, או לסיים את המשפט בעונש מקל, הפחות מעונש המינימום הקבוע בחוק.

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.