כאשר מתגלה רטיבות באחת מדירות המגורים בבית משותף, אשר מקורה אינו בצנרת של הדירה עצמה, פעמים רבות מתברר שהנזילה נובעת מדירת השכנים, אם בשל בעיות בצנרת, שיפוצים וכדומה. כאשר הרטיבות נובעת מדירת השכן, חלה עליו האחריות לבצע את התיקונים הנדרשים. במקרים מסוימים, אם נגרמו לדירת השכנים נזקים בעקבות הנזילה - השכן אף יחויב לפצות אותם בגין הנזקים.
לא כל סכסוךכשכנים ניתן לפתור באמצעות הידברות, ומסיבה זו מוגשות תביעות רבות אל בתי המשפט, שבמסגרתן תובעים שכנים פיצויים כספיים עקב נזקים שנגרמו לדירתם בעקבות נזילות בדירת השכן.
רק לאחרונה קיבל בית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה שהגישו בני זוג שבבעלותם דירת מגורים בראשון לציון, וחייב את בעלת הדירה הממוקמת מעל דירתם לפצות אותם בסך של כ-52 אלף שקלים, בתוספת תשלום עבור שכר טרחה בסך של 7,500 שקלים. זאת בשל נזקים שנגרמו לדירתם של התובעים אשר מקורם בנזילה מדירת השכנה.
האם בעלי הדירה לא הצליחו להעמידה להשכרה בגלל ריחות העובש וכתמי הרטיבות?
בכתב התביעה טענו בני הזוג כי הנזילה מדירתה של הנתבעת אירעה במשך סוף שבוע שלם, כאשר שוכרי הדירה הודיעו על כך אולם לא סגרו את ברז המים. הנזילה הציפה את דירתם והפכה את הקירות לצהובים ורטובים, עם כתמי רטיבות וריח רע שהבריחו כל שוכר פוטנציאלי אשר הגיע לבחון את הדירה.
לאיתור עורך דין בתחום בתים משותפים לחץ/י כאן
מאחר שלטענתם הנזילה לא תוקנה כמו שצריך עד עכשיו, הדירה עדיין עומדת ריקה משוכרים ונגרמים לה נזקים גם היום. על כן דרשו מהשכנה לבצע איטם ולהחליף את הצנרת, וכן לפצות אותם על הפסד דמי שכירות, על עלויות התיקונים, עוגמת נפש ועוד.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי דאגה לתקן את הנזק באופן מיידי והחליפה לאחר מכן את כל הצנרת, כך שלא כל הנזקים בדירת השכנים נגרמו בשל הנזילה מדירתה, אלא כתוצאה מבלאי סביר האופייני לדירות ישנות, כמו גם תחזוקה ירודה של הדירה. כמו כן טענה כי מכיוון שבני הזוג לא טרחו לאוורר את דירתם ולתקן את הנזקים, הם גרמו בעצמם לנזקים גדולים יותר, מה עוד שאין כל סיבה שלא להשכיר את הדירה.
כמה עוגמת נפש וסבל באמת נגרמו עקב נזקי הנזילה?
שופט בית המשפט מינה מומחה להכנת חוות דעת מקצועית מטעם בית המשפט, אשר לפיה כיום אין נזילה בדירתה של השכנה אשר ממשיכה לגרום לנזקים בדירתם של בני הזוג. כמו כן נקבע בחוות הדעת כי השכנה ביצעה את התיקונים הנדרשים וכי דירתם של בני הזוג ראויה למגורים וניתן להשכירה.
מלבד זאת קבע מומחה בית המשפט כי ניתן לתקן את כל הנזקים בדירה באופן אבסולוטי, ולכן לא חלה ירידת ערך, וזאת בניגוד לטענתם של התובעים ולחוות הדעת שהציגו בבית המשפט.
מאחר שהשופט קיבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, הוא דחה לחלוטין את טענת התביעה כי הדירה עומדת ריקה עד היום משום שאינה ראויה למגורים. עם זאת קבע השופט כי התביעה לפיצויים מוצדקת ביסודה, והחליט לקבל אותה באופן חלקי.
על כן נקבע כי השכנה תפצה את בני הזוג בסך של 17,750 שקלים בגין אובדן של חמישה חודשי שכירות, תשלם סך נוסף של 15 אלף שקלים עבור עלות התיקונים על בסיס קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו, וכן כי התובעים זכאים לקבל החזר בגין ההוצאות שהוציאו עבור מומחים מטעמם.
עוד קבע השופט שבני הזוג הגזימו בכל הנוגע לעוגמת הנפש והסבל שנגרמו להם כתוצאה מבעיית הנזילה, והזכיר שבין כה וכה הם כלל לא התכוונו להתגורר בדירה אלא התכוונו להשכירה לדיירים אחרים. על כן, עבור עוגמת הנפש קבע פיצויים בסכום של 3,500 שקלים בלבד
.
בסופו של דבר חויבה השכנה לפצות את שכניה בסכום כולל של כ-52 אלף שקלים, וכן לשלם עבור הוצאות שכר טרחת עורכי הדין סך נוסף של 7,500 שקלים.
ת"א 38769-01-14
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.