בחודש יולי 2012, כאשר התובעת הייתה כבת 18 שנים, היא סיימה את לימודי התיכון והמתינה לגיוסה לצה"ל. בשעת הצהריים היא עלתה על שפת המדרכה לכיוון הספרייה העירונית יחד עם חברתה ובדרך נתקלה בשקע שנוצר משבירת לבנים. כתוצאה מכך התובעת סובבה את קרסולה הימני ונפלה על הכביש.
למחרת התובעת נבדקה בקופת חולים והופנתה לחדר מיון עם אבחנת שבר בקרסול. בחדר מיון היא טופלה באמצעות רדוקציה סגורה וגיבוס והשתחררה עם המלצות לשימוש בקביים או בהליכון וזריקות. כעבור ימים ספורים התברר שהשבר זז ונדרש קיבוע פנימי ולאחר שבועיים היא נותחה והשבר קובע באמצעות פלטה וברגים.
כתוצאה מהתאונה ברחוב נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלת תנועה ואי יציבות, הפרופיל הצבאי שלה הופחת ל64 ואף לטענתה היא פרשה מגיבוש לקורס קצונה בשל מגבלותיה.
לאיתור עורך דין בתחום נזקי גוף ותאונות לחץ/י כאן
בתחילת חודש אוגוסט 2012, התובעת דיווחה למוקד העירוני על המפגע במדרכה. באותו יום התקשר אליה נציג מטעם העירייה, הסיעה למקום התאונה ושם היא הצביעה על המפגע. בחלוף שבועיים חזרה על הפעולה עם נציג אחר ונאמר לה שהמפגע יתוקן. בהמשך ראתה שהתיקון אכן בוצע.
העירייה מחויבת ליזום בדיקות תקופתיות לתיקון מפגעים
העירייה מחויבת ליזום בדיקות תקופתיות לתיקון מפגעים
על פי סעיף 235 לפקודת העיריות, על רשות מקומית מוטלת חובה סטטוטורית וחובת זהירות להבטיח את שלומם וביטחונם של ציבור המשתמשים בכבישים ובמדרכות בשטחה, ובגדר חובותיה, עליה לדאוג לתחזוקה נאותה של הכבישים והמדרכות.
נציג מטעם עיריית ראשון לציון טען בפני בית המשפט השלום בתל אביב יפו, כי העירייה מפעילה מוקד עירוני לדיווח על מפגעים, מטפלת במפגעים המדווחים למוקד והיא לא קיבלה כל דיווח על המפגע לפני שאירעה התאונה. הצהרתו אמנם לא נסתרה, אך לדעת בית המשפט לא היה בה מענה לחובת העירייה ליזום בדיקות תקופתיות.
הנציג הוסיף והצהיר שהעירייה מפעילה סיורי פקחים יומיומיים. מחקירתו עלה שמדובר בפקחי תברואה, שמבצעים סיורים אחת לכמה זמן שאינו ידוע. הנציג הודה שבאגף תחום הדרך שעליו הוא מופקד לא מבצעים סיורים שוטפים בהתאם לקריאה שמתקבלת מהמוקד, אולם אם המפקח רואה מפגע הוא מתקן.
הנתבעת לא זימנה לעדות פקחי תברואה, לא פירטה ולא הוכיחה את תדירות הסיורים ובעיקר את עניינם במפגעים שאינם קשורים לתברואה. לפיכך בית המשפט השתכנע כי העירייה לא ביצעה בדיקות יזומות, וסבר כי היענותה לפניות התובעת לאחר התאונה ותיקון המפגע, אינם מהווים תחליף לביצוע בדיקות מלכתחילה, על כן קבע כי העירייה אחראית לנזקי התובעת.
בסופו של דבר חייב בית המשפט את עיריית ראשון לציון לשלם לתובעת פיצויים בסך של 141,500 שקלים, בגין הפסדי השתכרות, עזרת זולת, הוצאות רפואיות ונסיעות ופיצוי בגין כאב וסבל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 33,111 שקלים, אגרת משפט, והוצאותיה בגין שכר טרחת המומחה מטעמה וחלקה בשכר טרחת מומחה בית המשפט.
ת"א 4150-07-13
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.