נער כבן 14 פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה והגיש בסיוע הוריו תביעת רשלנות רפואית. התובע דרש לקבל פיצויים בגין נזקי גוף, בטענה כי הצוות הרפואי של קופת חולים ובית חולים התרשל באבחון שבר במרפק ידו השמאלית, וכתוצאה מכך כי נותרה לו נכות קבועה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים לפצותו בסך של למעלה ממיליון שקלים.
על פי עובדות התביעה, בחודש מאי 2010, כאשר התובע היה כבן 8 שנים, הוא נפל ברחוב בשעה שהיה בדרכו מבית הספר הביתה ונפגע במרפק יד שמאל. הוריו לקחו אותו לקופת החולים, שם נבדק על ידי רופא משפחה, ועקב תלונות של נפיחות וכאבים חזקים במרפק, הקטין הופנה למכון רפואי, ועבר צילום רנטגן שלא העלה ממצא של שבר.
למחרת הכאבים התגברו, והקטין הופנה על ידי רופא ילדים לטיפול בבית החולים. בחדר מיון עבר צילומי רנטגן והתגלה חשד לשבר בצד החיצוני של המרפק. בהתאם לכך ידו גובסה עד מעל המרפק והוא שוחרר לביתו.
הרופא ציין ברשומה הרפואית כי בצילום לא נראה שבר, אולם "קלינית יש שבר". לאחר שהתובע המשיך לסבול מכאבים ופנה שוב ושוב באותו עניין לקופת חולים, הרופא רשם לו משככי כאבים והפנה אותו לטיפולי פיזיותרפיה שלא הועילו.
לאיתור עורך דין בתחום רשלנות רפואית לחץ/י כאן
השבר היה בסחוס ולא בעצם
בחלוף חודשים ספורים הופנה הקטין לבית חולים אחר, שם עבר בדיקות נוספות אשר מהן עלה כי אזור הסחוס במרפק פגוע, והשבר שנגרם היה בסחוס ולא בעצם, ובשל כך הוא סבל מחוסר כיפוף ועיוות במרפק שמאל.
התובע ביסס את טענותיו נגד קופת חולים ובית חולים, באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה, וטען כי האבחון הראשוני היה רשלני ומוטעה, והצוות הרפואי לא ביצע בדיקות מתאימות לאיתור סוג השבר, וכתוצאה מכך קיבל טיפול שגוי והשבר התאחה באופן לא נכון. התובע הוסיף וטען כי בבדיקות C.T נגלה בפירוש השבר והתברר כי הוא התאחה באופן לא נכון, ועקב כך הוא נותר עם נכות אורתופדית ונפשית צמיתה.
מנגד טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שהאבחון בבית חולים אשר התבסס על צילומי רנטגן היה נכון, וכי השבר בסחוס, נגרם מאוחר יותר כתוצאה מנפילה נוספת, ללא קשר לנפילה הראשונה ברחוב שבגינה פנה לבית חולים. מומחים מטעם הנתבעים הציגו חוות דעת המעידה על כך כי השבר היה בעצם ולא בסחוס, על כן רופאי קופת חולים אשר הפנו אותו לפיזיותרפיה פעלו בצורה מקובלת וסבירה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי היה על בית החולים לבצע בדיקות בסיסיות, שהיו מגלות אם התובע סבל משבר בעצם או בסחוס, וכל אחת משלוש הבדיקות שלא נעשו, הייתה מגלה את הנזק במהירות. בנסיבות אלה קבע כי אכן מדובר ברשלנות רפואית וחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך של למעלה ממיליון שקלים, בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'.
ת"א 14193-12-11
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.
הכתבה באדיבות אתר משפטי lawguide.co.il