בחור כבן 58, שרכב על אופניים בשולי כביש גהה, עלה על גבשושית בטון שהייתה בשוליים, נפל מהאופניים ונפצע. בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל לאחרונה את התביעה נגד החברה הלאומית לדרכים בישראל, וקבע כי היא אחראית לנזקים שנגרמו לו, ופסק לתובע סך של 337,000 שקלים.
על פי עובדות התביעה, בסוף חודש אוקטובר 2015, בשעה חמש ושלושים בבוקר, רכב התובע על אופניו בשולי הדרך, בכביש 4, מאלוף שדה לכיוון צומת מסובים. במהלך הרכיבה, עלה התובע על יציקת בטון שהייתה בשולי הכביש, וכתוצאה מכך נפל וחבל.
התביעה לתשלום פיצויים הוגשה נגד עיריית רמת גן שהיא הבעלים של השטח שבו אירעה התאונה ונגד החברה הלאומית לדרכים בישראל, האחראית על תחזוקת הכביש.
לפנייה ישירה לעו"ד לב-טייב לחץ/י כאן
הנתבעות טענו כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שהתובע לא הוכיח באמצעות עדותו היחידה ובאמצעות הצילומים של הכביש, כי במקום האירוע היה גוש בטון, ולכל היותר היו בשולי הכביש בליטה או כתם שאינם מהווים מפגע. לטענתן, אין לתת משקל לעדותו של התובע, המהווה עדות יחידה של בעל הדין, שיש לו אינטרס מהותי בתיק, ואף התובע לא זימן למשפט עדים פוטנציאליים שהיו באותה שעה בזירת האירוע.
הנתבעות הוסיפו וטענו כי גם אם היה מפגע בשולי הכביש, התובע היה צריך להבחין בו ולהיזהר מפניו, לפיכך יש לייחס לו אשם תורם מלא לקרות התאונה, מכיוון שרכב בחוסר זהירות, ללא פנסים בשעות בוקר מוקדמות לפני הזריחה, במהירות גבוהה ולא הביט בכביש.
התאונה נגרמה כתוצאה מהתנגשות עם גוש בטון
לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי עדותו של התובע הייתה מהימנה והתמונות שצירף היו אמינות, והגיע למסקנה כי על שולי הכביש היה גוש בטון גדול, המהווה מפגע מסוכן, והתאונה נגרמה כתוצאה מהתנגשות עם המפגע.
בית המשפט קבע כי לעירייה אין אחריות כבעלים של הנכס, לא בגין עוולת הרשלנות ולא בגין הפרת חובה חקוקה, מכיוון שכביש 4, כמו כבישים ראשיים אחרים, מצויים בשטח המדינה, ולשם כך הוקם התאגיד הממשלתי, המכונה: "החברה הלאומית לתשתיות דרכים בישראל", האחראי לדאוג לביטחונם של כלל משתמשי הדרך, לרבות רוכבי אופניים, שרשאים לרכוב רק בשולי הכביש ונמצאים בסיכון גבוה בדרך בינעירונית.
על סמך עדותו של נציג מטעם החברה הלאומית לדרכים בישראל, סבר בית המשפט כי לא נערכו פעולות ראויות להסרת מפגעים מהדרך ומשולי כביש 4, ולא הוגשו דו"חות לביצוע סיורים וסריקות בשטח האמור, ואף כשבועיים לאחר התאונה, המפגע עדיין נותר על הכביש, כפי שניתן היה לראות בתמונות שהציג התובע.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעות כי יש לייחס לתובע אשם תורם מלא לקרות התאונה, וייחס לו אשם תורם בשיעור של 25% בלבד, מאחר שהוא לא היה יכול לצפות להימצאות מפגעים על הכביש, ואף לא הסכים לחשוף עצמו לנזק ללא תשלום פיצויים. בסופו של דבר, החברה הלאומית לדרכים חויבה לפצות את התובע בסך של 337,000 שקלים כולל שכר טרחה. התביעה נגד העירייה נדחתה והתובע חויב בסך של 18,000 שקלים.
26790-05-12
הכתבה מאת לב-טייב משרד עורכי דין, באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.