רוכבי אופני כביש בישראל רוצים לחזור הביתה בשלום

משנת 2009 ועד שנת 2016 נהרגו 62 רוכבי כביש ספורטיביים בישראל (נתון זה אינו כולל הרוגים ברכיבות שטח ורכיבות שאינן ספורטיביות):

אפריל 2016 – רוכבת אופניים, מאמנת רכיבה על אופניים, בת 40 אם לשתי בנות נהגה בעת רכיבה בכביש 40 ע"י משאית.
מרץ 2016 רוכב אופני כביש בן 37 נהג בעת רכיבה עת פגע במראת משאית.

אוקטובר 2015 רופא שיניים, מי שהקים את אחת מקבוצת אופניים בארץ, נהג בתאונה עצמית בירידה מצור הדסה.

ספטמבר 2014 בן 34 נהג ברכיבת בכביש 4 הותיר אחריו אישה בהריון וילדה בת 4.

אוגוסט 2011 בן 35 נהג בעת שרכב רכיבת כביש ורכב שסטה לשוליים פגע בו.

אוגוסט 2011 נהג שנרדם על ההגה פוגע והורג שני רוכבי אופניים שרכבו בתוך דבוקה.

לפנייה ישירה לעו"ד לידור פוגל – אורן לחץ/י כאן

בישראל כ-200,000 רוכבי אופניים, מתוכם מעל ל- 30,000 רוכבי כביש ספורטיביים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך 2016 היו לא פחות מאשר 249 תאונות אופני כביש עם נפגעים (כולל רוכבי אופניים שאינם ספורטיביים).

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הסיכוי של רוכב אופני כביש להיהרג בתאונת דרכים בישראל הוא פי 18 משל נוסעים ברכב ומשנת 2001 ועד היום ישנה עלייה דרסטית במספר ההרוגים בתאונות אופניים.

לפני מספר ימים ניתן פסק דין תקדימי שמהווה תקווה לכך שמגמת העלייה בתאונות אופניים כאמור עומדת להשתנות:

בת"א 26790-05-12 דומבלסקי ואח' נ' עיריית רמת גן ואח' אשר ניתן ביום 17.5.17 ע"י כב' השופט הבכיר ד''ר מנחם (מריו) קליין בביהמ"ש השלום בת"א, נפסק פיצוי בסך של כ 300,000 ¤ לרוכב אופניים שנפל במהלך רכיבת כביש עת נתקל במפגע בטיחותי בכביש מס' 4 מכיוון מחלף אלוף שדה לכיוון צומת מסובים וכתוצאה מכך סובל מנכות צמיתה בשיעור של 15% בגין שבר במפרק ירך שמאל.

במהלך פסק הדין קובע השופט הנ"ל:

"לעיתים נראה שרוכבי האופניים בישראל נאלצים לשחק "ברולטה רוסית" בכבישי הארץ בלית ברירה עקב מחסור במסלולי רכיבה מוסדרים ונאותים. מבחינתם של רוכבי האופניים, המקום שבו הם יכולים ורשאים על פי דין לרכב הם שולי הכביש..."

בפסק הדין נקבע, כי היות והתאונה התרחשה בכביש 4 שהמדינה החליטה כי הינו, כמו עוד כבישים ראשיים אחרים, באחריות המדינה ולפיכך, הקימה את התאגיד הממשלתי "החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ", משכך נמסרה האחריות, לחברה הלאומית לדרכים לדאוג לשלום משתמשי הדרך קל וחומר לשלום רוכבי האופניים, אשר נמצאים באופן יחסי בסיכון גבוה בדרך בינעירונית.

במהלך ניהול התיק בביהמ"ש הצליח התובע להוכיח את הימצאותו של גוש בטון בולט בשולי הדרך אשר גרם לתאונה והנתבעת, החברה הלאומית לדרכים בישראל, לא הצליחה להוכיח כי עשתה פעולות סבירות למנוע מפגעים.

סכום הפיצוי שנפסק הינו בסך של 300,000 ¤ וזאת לאחר קיזוז של 25% אשר תורם שהוטל על התובע היות ונקבע כי רוכב אופניים איננו יכול רק להביט קדימה ברכיבתו, אלא עליו לתת דעתו לתקינות המסלול עליו הוא רוכב.

מנגד, נקבע בפסה"ד כי רכיבה ספורטיבית באופני כביש אינה מהווה הסתכנות מרצון לפי סעיף 5 לפקודת הנזיקין. בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת לפטור נתבע מחבותו בשל הסתכנות מרצון של הנפגע, על הנתבע להוכיח שהניזוק ידע מראש על הנסיבות שגרמו לנזק, שהניזוק חשף את עצמו למצב זה במודע, וכי החשיפה לנסיבות שגרמו לנזק נעשתה מרצון חופשי.

לפיכך, נקבע כי התובע אכן רכב מרצונו החופשי אך הוא לא ידע על הימצאותו של המפגע, לא חשף עצמו למפגע מרצון חופשי וגם אם יש סיכוי כי בכביש ימצאו מפגעים בוודאי שהתובע לא הסכים מראש לחשוף עצמו לנזק ללא פיצוי.

בפסק הדין צוין עוד כי "במציאות הישראלית, בה כמעט ולא קיימים מסלולי רכיבה מסודרים לרוכבי אופניים וכשהרכיבה על המדרכות אסורה עפ"י דין בכדי לא לסכן הולכי רגל, לא נותר לרוכבים ברירה אלא להשתמש בכבישים, ובמיוחד בשולי הכבישים. משכך חשוב לדאוג לתקינות השוליים של הכבישים ולהסיר כל מכשול העלול לפגוע ביכולת רוכבי האופניים להשתמש בהן בבטחה..."

לאור כל האמור לעיל, נשאר רק לקוות כי המסר העולה מפסק הדין הנ"ל יופנם ומדינת ישראל תעשה מעשה ותתחיל לסלול מסלולי רכיבה מוסדרים לרוכבי אופניים, ולכל הפחות יש לקוות שהחברה הלאומית לדרכים בישראל תבצע את המוטל עליה ותפקח באופן ראוי על תקינות הדרכים בשולי הכביש. כדי שנוכל, רוכבי האופניים, לחזור הביתה בשלום.

הכתבה מאת עו"ד לידור פוגל – אורן, המתמחה בתחום נזקי גוף, לרבות נזקי גוף תולדת תאונות אופניים, נשואה לרוכב כביש בקבוצת רכיבה מוסדרת, החלה לאחרונה בעצמה לרכב כביש באותה הקבוצה ולשניהם ארבעה ילדים. באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.