אישה כבת 82 שנה, אשר ניהלה גן ילדים בגבעתיים, פנתה אל בית משפט השלום בהרצליה והגישה תביעה נגד חברת דיור מוגן שבו התגוררה ונגד חברת הביטוח "הפניקס", המבטחת את הדיור המוגן, בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב נפילה בחניון.
על פי עובדות התביעה, בחודש מרץ 2012, בסמוך לחצות הלילה, התובעת ירדה בחניון תת קרקעי מהרכב של בתה. בדרכה למעלית המובילה לדירתה במבנה דיור מוגן בתל אביב, החליקה ונפלה, כתוצאה מכתם שמן שהשתרע על רצפת החניון.
בתה ובעלה של התובעת אשר פסעו מספר מטרים לפניה, מסרו כי לא ראו את נפילתה, אולם שמעו את צעקתה וכן את החבטה על הרצפה וראו אותה יושבת על עכוזה. השניים הצהירו כי הבחינו בין שני טורי מכוניות בכתם שמן שבגינו החליקה. התובעת, טענה כי לא הבחינה בכתם בשל תאורת החניון שלא הייתה מספקת, לפיכך מדובר ברשלנות של הנהלת המקום, שלא דאגה לנקות ולהאיר את החניון כראוי.
כתוצאה מהתאונה התובעת נחבלה בכתפיים ונגרמו לה קרעים בגידים בשתי כתפיה. על פי חוות דעת של מומחים, נגרמה לה נכות צמיתה בשיעור של 25%, בגין הגבלת תנועות בפרק כתף ימין, ועוד 15% בגין הגבלת תנועות בכתף שמאל.
התובעת טענה כי בעת התאונה, עבדה כגננת עצמאית בגן שאותו ייסדה, ניהלה ועבדה בו במשך כ- 50 שנה, ובעקבות פציעתה נאלצה להפחית במספר הילדים, עד שלבסוף סגרה את הגן.
לאיתור עורך דין בתחום נזקי גוף ותאונות לחץ/י כאן
האם נפילת התובעת מוגדרת כתאונת דרכים?
מנגד טענו הנתבעות כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר שהתובעת החליקה ונפלה כתוצאה משמן שנזל מרכב, לכן דין התביעה נגדן להידחות בהיעדר עילה.
למקרה שבית המשפט יקבע כי אין מדובר בתאונת דרכים, הגישו הנתבעות הודעה לצד שלישי נגד דייר המתגורר בדיור המוגן, בטענה כי כתם השמן נוצר כתוצאה מנזילת שמן מרכבו של הדייר, אשר חנה בחניה שהועמדה לרשותו על ידי המקום.
הדייר מצדו טען כי יש לדחות את התביעה נגדו, מכיוון שכתם השמן לא נוצר בשל נזילה מרכבו, ואף ציין כי הנתבעת התחייבה לבטחו בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, במסגרת השירותים שעבורם הוא ושאר הדיירים משלמים מדי חודש, כמבוטח בפוליסת הפניקס.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי התאונה אינה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד, מכיוון שלא היה ידוע כמה זמן חלף ממועד חניית הרכב ועד לקרות התאונה, וככל הנראה נפילת התובעת אירעה בחלוף זמן מרגע שמנוע הרכב דמם. עוד קבע כי הנתבעות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח כי הכתם שבגינו החליקה נגרם בגין נזילת שמן מרכב צד שלישי, ולא מרכב אחר, שנסע במקום.
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה נגד חברת הדיור המוגן וחברת הביטוח שלה, וחייב אותן לשלם לתובעת ביחד ולחוד סך של 1,272,300 שקלים, בגין הפסד הכנסה, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ת"א 60791-06-13
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.