בית משפט השלום בתל אביביפו זיכה לאחרונה את הנאשמת מעבירת הפרת חובה של הורה שהעונש בגינה הוא שלוש שנות מאסר, והרשיעה בביצוע עבירת חבלה ברשלנות שדינה שנת מאסר, בגין אירוע מצער שבו מצא בנה את מותו בגיל 7 עקב נפילה ממסתור כביסה אל גינת הבניין.
על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש אוגוסט 2015, הקטין, יליד 2008, הגיע לדירת אמו במסגרת הסדרי ראייה. בשעות הצהריים, הוציאה האם את הילד מחלון המטבח בדירה שבקומה השלישית, אל מסתור הכביסה, כדי שהוא ירים עבורה פריט לבוש שנפל אל גגון הקומה השנייה.
הקטין עמד על גבי רצפת המסתור המורכבת משלבי תריסים, ואז קרסה הרצפה תחתיו והוא נפל מגובה של 9.5 מטרים, אל גינת הבניין. האם הרימה אותו מהגינה כשהוא שותת דם וחבול בכל גופו ונשאה אותו אל חדר המדרגות, מבלי לפנות מיד לשירותי ההצלה, תוך סיכון חייו. במשך עשרה ימים נלחם הקטין על חייו, עד שמצא את מותו בבית החולים.
לאיתור עורך דין פלילי לחץ/י כאן
האם: הילד טיפס על הכיסא מיוזמתו
בעת הדיון המשפטי כפרה האם בכך ששמה את בנה במסתור הכביסה וטענה כי לנוכח הטראומה היא לא ממש זוכרת כיצד הוא נפל. במשטרה מסרה שהבן מיוזמתו עלה על כיסא כדי לסייע לה להחזיר את הבגד שנפל על הגגון של הדייר מהקומה מתחתיה, ובעת שעמד על הגגון הוא נשבר תחת רגליו והבן החליק ונפל למטה.
ההגנה טענה, כי לא מדובר בשתי הודאות נפרדות של האם הנסערת, אלא באמירה אחת, שככל הנראה נקלטה, בנפרד על ידי השוטר ועל ידי איש מד"א. לטענת ההגנה, הנאשמת לא עומתה במשטרה עם הודאתה בזמן אמת, ולא ניתנה לה הזדמנות ממשית להסבירה או להפריכה.
התביעה טענה מנגד כי זיכרונה של הנאשמת הוא סלקטיבי, ומתיישב יותר עם ניסיונה לחלץ עצמה מהודאתה, מאשר עם המציאות. התביעה הדגישה כי האם הוציאה את הבן מהחלון חרף הסכנה הנשקפת מהמעשה לשלומו ולרווחתו, ואף התקשרה לרשויות רק לאחר שעובר אורח דיווח על האירוע למשטרה.
לאחר שמיעת העדויות והטיעונים השונים, סבר בית המשפט כי אם הזיכרון אכן מחק את האירוע מתודעת האם, כיצד היא יכולה לזכור, בבירור, שהיא לא הוציאה את בנה מהחלון, כדי לסייע לה להרים פריט כביסה.
בית המשפט דחה את גרסת האם שלפיה הקטין ניסה לעזור לה, עלה על שרפרף ומיד החליק ונפל אל תוך מסתור הכביסה, וקבע כי האם הודתה בביצוע עבירה של גרימת חבלה ברשלנות לבנה, בכך שהוציאה אותו מחלון המטבח, והוא עמד על גגון שבקומה השלישית של הבניין. על כן הנאשמת ביצעה עבירה של חבלה ברשלנות.
ואולם, בית המשפט זיכה את הנאשמת מביצוע עבירת הפרת חובה של הורה, אשר יוחסה לה בשל טענת העד כי סירבה להתקשר למד"א, רק לאחר הדיווח שלו למשטרה וכי על דעת עצמה העלתה את בנה הפצוע אל הבית. בית המשפט קבע כי העובדה שהאם התעכבה במשך שבע דקות קריטיות, יכולה להיות מוסברת בכך שהייתה נסערת מאוד, והיא פעלה מתוך לחץ נוראי ואף הזיזה אותו כדי לטפל בו ולא כדי להסתיר את האירוע מפני הרשויות.
ת"פ 51908-06-16
הכתבה הוכנה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.