אין דבר המשותף להליך גירושין "רגיל" להליך גירושין של אנשי עסקים, פרט למילה "גירושין". בהליך גירושין של בעלי עסקים עלולים להיווצר קשיים ייחודיים הנוגעים לעסק, חלוקת מניות, נכסי קריירה ומוניטין, המלווים לא פעם בפחד מפני איבוד השליטה על העסק, קריסת החברה ופגיעה במוניטין של בעל העסק ושל המותג שעליו עמל במשך שנים.
הליך גירושין לבכירים דורש התייחסות אחרת, מכיוון שמדובר במצב מורכב ורגיש, קיימת אפשרות לנזק תדמיתי הן מול העובדים והדירקטוריון והן מול חברות מתחרות. כדי למנוע פגיעה במוניטין ומזעור הנזק שעלול להיגרם לעסק, ישנה חשיבות רבה לניהול הליך גירושין בפרופיל נמוך, בלי הודעות תפוצה על המתרחש ומבלי שהילדים או בן/בת הזוג ישתפו את תחושותיהם וחוויותיהם ברשתות החברתיות כמו הפייסבוק.
לפנייה ישירה לעו"ד חגית לב לחץ/י כאן
חלוקת נכסים של אנשי עסקים במסגרת הסכם ממון
חוק יחסי ממון בין בני זוג נועד להסדיר את נושא חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. על פי החוק, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש המשותף, לרבות הזכויות בעסק. אולם החוק קובע שנכסים שהיו שייכים לאחד מהצדדים לפני הנישואין, או שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, לא יחולקו בין בני הזוג. אם הצדדים חתמו על הסכם יחסי ממון, לפני או במהלך הנישואין, כללי ההסכם יחליפו את הוראות החוק ויקבעו את אופן חלוקת הרכוש.
אנשי עסקים נשואים, המעוניינים כי במקרה של סיום היחסים יופרדו הנכסים שצברו במשך השנים, כך שלא יחולקו שרירותית על פי חוק יחסי ממון, יכולים לעשות זאת באמצעות הסכם ממון, בייעוץ והכוונה של עורך דין המתמחה בדיני משפחה. ההסכם טעון אישור בית המשפט/ בית הדין במהלך הנישואין, או אישור של נוטריון בהסכם טרום נישואים, והאישור יתקבל רק לאחר שבית המשפט או הנוטריון השתכנעו, כי הצדדים גיבשו את ההסכם מרצונם החופשי, והבינו את משמעותו ותוצאותיו.
גיבוש הסכם גירושין של בכירים
באמצעות סיוע נכון ומקצועי, ניתן להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט אשר מקובל על הצדדים ובכך להימנע מדיונים מתישים, מכאבי ראש ומהוצאות כלכליות רבות. אחת הדרכים להגיע להסדר בענייני הגירושין, הוא הסכם המהווה חוזה שנחתם בין בני זוג ונוגע למשמורת ילדים, תשלום מזונות וחלוקת רכוש. מטרתו העיקרית של ההסכם היא לקבל החלטות בהסכמה הדדית ולעגן אותן מחוץ לכותלי בית המשפט.
הצדדים רשאים להגיע להסכמה במסגרת הסכם גירושין, או להגיש תביעה בכל נושא אל אחת מן הערכאות המוסמכות, כאשר ההכרעה הסופית נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ורק לאחר קבלת האישור אותו הסכם מקבל תוקף של פסק דין, אשר מחייב את הצדדים לקיים את סעיפיו. אחרי קבלת הגט תמה ההתדיינות השיפוטית, הליך הגירושין מסתיים והצדדים רשאים להמשיך לנהל את העסקים בנפרד, ללא חשש לפגיעה בשליטה בעסק, או פגיעה במוניטין וקריסתו.
גישור משפחתי לבעלי עסקים לפני גירושין
במקרים מסוימים, הגישור יכול להביא ליישוב הסכסוך אשר הוביל להגשת בקשה לגירושין. במידה ובני הזוג נחושים בדעתם להביא לסיום הנישואין, הגישור יכול לסייע בגיבוש הסכמות בכל השאלות והסוגיות העתידות להכלל בהסכם, כשהמטרה היא לחתום על הסכם הגירושין מרצונם החופשי ותוך חשיבה ודאגה לילדיהם המשותפים. מעבר לעובדה שהליך גישור יכול לחסוך עימותים משפטיים לא פשוטים, יש לו מס' יתרונות נוספים:
סכסוכים המתנהלים בבית המשפט לעיתים קרובות רק מעצימים את הקרע, שכן בני הזוג מתבצרים בעמדתם ומוצאים עצמם נלחמים בעבור זכויותיהם. גישור מטרתו לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.
מאחר והגישור פניו לשלום, הוא יכול לסייע למזער את מאבקי הכוחות בין הצדדים וכך לצמצם את הפגיעה בעסק. הגישור מנסה לשים את הכעסים שיש לבני הזוג זה על זה ולהביא אותם לשיתוף פעולה בהליך וביצירת הסכם הגירושין תוך כדי תקשורת, קרבה והידברות.
כשאנו נמצאים בהליך גירושין, לעיתים קרובות אנו שוכחים "מהיום שאחרי", וברוב המקרים נאלץ לפגוש את פניו של בן הזוג לשעבר גם לאחר הניתוק מחיי הנישואין. יצירת הסכם גירושין באמצעות גישור יביא לתוצאה טובה יותר בקשר עם בן הזוג לשעבר לאחר הגירושין.
הליכי גישור זולים יותר מהליך ארוך בבית המשפט או בבית הדין הרבני.
מאחר והליך הגישור מנטרל את יחסי הכוחות בין הצדדים עד כמה שניתן, הוא מפחית את הלחץ בכל הקשור לנושאים הקריטיים כגון חלוקת רכוש.
הליכי גישור קצרים יותר מהליכים בבית המשפט או בבית הדין הרבני.
לבסוף, גם אם הליך הגישור לא צלח תמיד אפשר לפנות לבית המשפט.
היכן כדאי להגיש תביעה לחלוקת רכוש של אנשי עסקים?
קיימות שתי ערכאות העוסקות בענייני גירושין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ההבדל המרכזי בין שתי ההערכאות הוא שבית הדין הרבני נוטה לפסוק באופן שמרני בהשפעת ההלכה, ובית המשפט לענייני משפחה מושפע מהגישה החילונית הליברלית. ברגע שמוגשת תביעה לערכאה מסוימת, הערכאה מקבלת את הסמכות הבלעדית לדון בתביעה.
סברה רווחת בקרב הציבור היא שעדיף לגבר לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני ואילו לאישה עדיף לפתוח בהליך גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. אך בית המשפט או בית הדין פוסק לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, כך שלעיתים יכול להיות שדווקא לאישה יטיב בית הדין הרבני ואילו יהא טוב לגבר להגיש תביעתו בבית המשפט לענייני משפחה. לדוגמא: בסיטואציות בהן מעורבת בגידה, הנטייה (של הצד הבוגד) תהא להעדיף את בית המשפט לענייני משפחה על פי בית הדין הרבני.
להחלטה היכן להגיש את תביעת הגירושין יש משמעויות אסטרטגיות וגורליות בניהול תיק הגירושין ותוצאותיו. ההבדל המרכזי בין השניים הוא שבית הדין הרבני נוטה לפסוק באופן שמרני, ואילו בית המשפט לענייני משפחה הינו חילוני וליברלי. משום כך באופן טבעי, בית המשפט לענייני משפחה גמיש יותר ופתוח יותר להצעות הצדדים. אם כי בשנים האחרונות בית הדין הרבני החל לפסוק בענייני חלוקת רכוש של בכירים ועצמאים באופן ליברלי תוך הסתייעות באיש מקצוע שהוא אקטואר או מעריך שווי חברות.
עם זאת, יש להבין בכל נושא ונושא את נטייתו הטבעית של בית המשפט, זאת לפי פסיקותיו הקודמות. לדוגמא: נושא חלוקת הרכוש נפסק באופן שונה בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני. אם רוב הרכוש רשום ע"ש האישה והבעל הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, הוא עלול לגלות שעשה לעצמו נזק, שכן בית הדין נוהג להשאיר את הרכוש בבעלותו של הצד שעל שמו הוא רשום, זאת בשונה מבית המשפט לענייני משפחה אשר לרוב נוהג לחלק את הנכסים שווה בשווה ללא כל קשר על שם מי הם רשומים.
הכתבה מאת עורך דין גירושין חגית לב המתמחה בדיני משפחה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת