במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט העליון בפני (כב' השופטת זילברטל), נתבררה בין היתר חבותו של קבלן אשר בנה בית שבו ארעה תאונה - כשמונה שנים לפני שהתרחשה.
כעולה מן העובדות, מדובר היה במעטפת של בית אשר נבנה על ידי הקבלן. מעטפת הבית היתה בנויה משלושה מפלסים. המקרה אירע בעת שהאורח הגיע אל המפלס הרביעי. בעת בניית הבית הקבלן הותיר פתח ברצפת מפלס 4, כיסה אותו בלוח גבס, והתקין שלט אזהרה במפלס 3 המתריע מפני הסכנה.
כדי להגיע לפתח היה צורך לטפס על מעקה במפלס 2 שהיווה למעשה את החלק שגרו בו בני המשפחה, וממנו לעבור מבעד לדלת קטנה למפלס 3, ומשם לטפס על קיר בטון בגובה 1.40 מטרים, על מנת להגיע למפלס 4, שממנו נפל האורח.
לפנייה ישירה לעו"ד רות שטרנברג בנושא ליקויי בנייה ואחריות קבלן לחץ/י כאן
השאלה שהתעוררה הייתה האם קיימת חובת זהירות בין הקבלן ובין אותו אדם שהוזמן , ואם כן האם הופרה חובה זו והקבלן התרשל כלפיו. בית המשפט השיב על שאלה זו בחיוב, וקבע כי הקבלן אחראי לנזקי האורח. בית המשפט קבע כי הפתח שממנו נפל האורח הוא מפגע מסוכן, וכי גם הקבלן היה מודע לסכנה זו בעצם הצבת השלט המזהיר מפני דריכה על תקרת גבס.
בית המשפט קבע כי באופן עקרוני, קיימת חובת זהירות של קבלן כלפי משתמש פוטנציאלי במבנה שבנה. בית המשפט קבע כי אף אילו היו תכניות מאושרות על פיהן היה מקום להשאיר פתח שאינו מגודר או מכוסה כהלכה, יש לחייב את הקבלן שהשאיר פתח כזה בפועל, מאחר ומדובר ברצפת אחת מן הקומות בבית מגורים פרטי, ונוכח הסכנה הגדולה בהשארת הפתח.
בית המשפט קבע, כי על הקבלן היה לצפות שאדם יפגע ממעשיו עקב הנחת לוח הגבס בעלית הגג, אף אם הגישה אליו קשה. בבסיס הקביעה הונחו מספר טעמים, ובהם כי, דוד חימום הוצב במפלס 3, ואפשר היה להניח כי לשם טיפול בו יהיה צורך לעלות גם למפלס 4 ממנו ארעה הנפילה.
בנוסף הושם דגש על כך כי הפתח לעליית הגג היה נגיש. עוד נקבע במיוחד כי הקבלן בנה את הבית בידיעה כי ביום מן הימים תבוצע בו הרחבה ולפיכך נבנתה אותה מעטפת שהכילה את עלית הגג שממנה נפל האורח. בית המשפט קבע לפיכך כי אין כל ספק שהקבלן יכול היה לצפות כי כל אחד יכול היה להגיע בשלב כלשהו למקום המסוכן, ולפיכך אחריות הקבלן הינה לגבי כל אורח בין אם הוא פועל המתקן את הדוד או סתם אורח.
הצבת השלט המזהיר כי דריכה על תקרת הגבס עלולה לגרום לקריסה, אף היא שימשה הוכחה לכך שהקבלן ידע וצפה כי אפשרות כזו עלולה להתרחש, כפי שאכן ארע בסופו של דבר. בית המשפט קבע לפיכך כי הוכחה חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של הקבלן כלפי האורח.
עוד קבע בית המשפט כי הקבלן התרשל בכך ולא יצא ידי חובתו על אף כל האמצעים שנקט (שלט, דלת, וקיר בטון) מאחר שהשלט הוצב מטיבו סובל מניידות גבוהה (נפילה, תזוזה) ובנוסף מוקם במקום חשוך. בית המשפט חזר והדגיש לכל אורך פסק דינו כי מאחר שמדובר בבית פרטי אשר יכול להחליף ידיים, חובת הזהירות של הקבלן מוגברת.
פסק הדין חוזר ומדגיש עקרונות יסוד בדיני רשלנות ואחריות של מזיק כלפי ניזוק, תוך שימוש במבחן הצפיות, וביכולת של המזיק במקרה זה הקבלן, לצפות ולחזות אירוע כגון זה שבגינו נקבעה חבותו. הניזוק במקרה זה הינו ניזוק צפוי מבחינתו של הקבלן, ולפיכך בהצטרף יתר קביעות בית המשפט הוכחה חבותו של הקבלן.
בית המשפט ראה גם להפוך החלטת בית המשפט המחוזי אשר נתבססה בין היתר על הקביעה כי בהעדר חוות דעת, לא ניתן לבסס הקביעה כי מדובר היה במפגע בטיחותי. בית המשפט קבע כי העובדה כי אדם נפל מטה, לאחר דריכה על לוח גבס אשר כיסה פתח, די בה לצורך הוכחת הטענה כי מדובר בסכנה בטיחותית.
ניסיונות הקבלן לדחות את התביעה נגדו בטענה של ניתוק הקשר הסיבתי, נדחתה אף היא מאחר שלא הוכח כי בעלי הבית הבינו את הסכנה הטמונה בדריכה על תקרת הגבס, ומכל מקום פעולות בעלי הבית אשר הגיעו ביחד עם האורח לעליית הגג היו צפויות.
פסק דין זה פותח פתח לתביעות כלפי קבלנים, על עבודות שבצעו זמן רב לאחר שנמסרה החזקה בדירה לידי הבעלים, בעילה של מניעת סכנה אשר גרמה בסופו של יום לנזק כלפי כל מוזמן במקרקעין.
העובדה כי כדי להגיע לפתח שממנו נפל האורח המוזמן, היה צורך בתמרון ויכולת טיפוס, ומעבר מכשולים, לא שינתה מקביעת בית המשפט מאחר ובסופו של דבר על פי מבחן התוצאה, הפתח היה נגיש. טענה כי הקבלן עצמו לא שיער כי מאן דהוא יגיע לפתח, חייבת הייתה להידחות, נוכח כלל הנסיבות ומאחר שהבדיקה של שאלת הרשלנות אינה נעשית על פי קנה מידה סובייקטיבי, ולפי יכולותיו והבנתו של הקבלן, אלא על פי מדדים אובייקטיביים.
ולמרות זאת אין כל ספק כי קבלן לא יידרש למנוע כל סכנה וסכנה שאם לא כן חבותו תהא מוחלטת, וחורגת מדיני הרשלנות. ואולם מקום שקבלן יכול לצפות בין טכנית ובין על פי השכל הישר כי יגרם נזק למשתמש פוטנציאלי, והוא חדל מלנקוט באמצעים למניעת אותה סכנה, ולפיכך נגרם נזק, אזי יש להניח כי בנסיבות מתאימות, הוא ימצא אחראי לנזק.
במיוחד נכון הדבר כאשר ניתן להפחית מחומרת הסכנה או לשלול אותה באמצעים פשוטים אשר עלותם נמוכה אך תועלתם גבוהה מאוד. עוד יש להניח כי מסקנות פסק דין זה הינן בעלות השלכה רחבה גם לבעלי מקצוע אחרים , אשר תוך כדי עבודתה עלולים לגרום למפגע בטיחותי.
הכתבה מאת עו"ד רות שטרנברג באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il
המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.