האם חקירת מס מתחילה בהלשנה? ולמה שכיר ופנסיונר נדרשים לדווח על הון והכנסות?

רשות המיסים מפעילה מזה שנים ארוכות, מוקד טלפוני לדיווח על עבירות מס. כיום הוא ידוע כ"קו הצדק" ובעבר כונה "המלשינון". המידע מגיע לא רק באמצעות הטלפון, גם באמצעות מכתבים, מיילים ופגישות עם אנשי המודיעין של רשות המיסים. מרבית המידע הינו רכילותי או חסר כל ערך מודיעיני למחלקת החקירות. אולם, התיקים הבודדים שמבשלים לחקירה, כוללים בדרך כלל מידע איכותי. אם כן, מה עוד מביא את חוקרי מס הכנסה בשעת הבוקר אל דלתכם?

ברצוני לציין שחלק מהמידע אותו אוספת רשות המיסים, נחשף על ידי הנישומים עצמם. מחלקת המודיעין, אוספת מידע גלוי המתפרסם בתקשורת ובמרחבי הרשת (מידענות). מפאת קוצר היריעה, לא אוכל להרחיב אך המרחב הרישתי, טומן בחובו מידע מודיעיני גלוי ועצום.

חילופי מידע בין רשויות המס בעולם

הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, בו יכול אדם להיות תושב במדינה אחת, להיות אזרח ובעל דרכון במדינה אחרת ולעשות עסקים במדינה שלישית, כמו גם חברות גלובליות וחברות הרשומות במקלטי מס, הציב אתגרים בפני רשויות המס. הקשיים בגביית המס, הובילו את רשויות המס להבנה כי, רק שיתוף פעולה בניהן יביא לגבייתו.

לפנייה אישית לעו"ד דוד אפרים לחץ/י כאן

לאחרונה, התבשרנו, כי הרשויות בארצות הברית העבירו מידע אודות שלושים אלף חשבונות בנק המוחזקים על ידי תושבי ישראל. כך, חילופי המידע יכולים להיות על פי דרישה ספציפית אודות אדם ויכולים להיות אוטומטית עבור קבוצות מסוימות כמו במקרה הנ"ל.

גם אם המידע שהועבר לרשות המיסים בישראל, אינו מצביע בהכרח על עבירות מס או הלבנת הון של תושבי ישראל. הדבר, עלול להוביל לחקירה של רשות המס הזרה כנגד תושב ישראל. מגמה זו של שיתופי פעולה, חילופי מידע וחיקורי דין, רק תלך ותתעצם.

גם הדלפות מדירות שינה לא רק מראשי מדינה וראשי זרועות בטחון, אלא גם מנישומים ויועצי מס לדוגמא הדלפות מבנק (פרשת HSBC) ומשרד עו"ד (פרשת פנמה). מידע המגיע לרשות המיסים כתוצאה מהדלפה, הינו מידע מודיעיני. רשויות המס יצטרכו לאמת אותו באמצעות רשויות המס בחו"ל (לא תמיד אפשרי) או במסגרת חקירות וחיפושים אם יימצאו מסמכים מפלילים ו/או נישומים יתוודו בחקירה.

לאחרונה, רשות המיסים פתחה בחקירה ככל הנראה על סמך ההדלפה מבנק HSBC. נראה, כי חקירה זו הינה מקרה מבחן, על סמך תוצאותיה תחליט רשות המיסים אם לפתוח בחקירה נגד נוספים המופיעים ברשימה.

חלק נכבד מהחקירות נפתחות בעקבות עבודת פקידי השומה האזוריים. פקידי השומה, על פי תכנית עבודה, בודקים מידי יום תיקי נישומים המתנהלים במשרדיהם. התנהלות הנישומים ו/או מיצגיהם רואי החשבון ויועצי המס, במהלך הדיונים מול פקיד השומה, עלולים להוביל להעברת המידע לפקיד שומה לחקירות.

נכון, פקידי השומה מעדיפים להגיע להסכמי שומה עם הנישומים ולגבות את המס, על פני העברת התיק למחלקת החקירות (יש לזכור, מחלקת החקירות, חסרת משאבים לטפל בכל תיק ותיק בו מתעורר חשד). אך, חשדות כבדים לביצוע עבירות מס או התנהלות לא נכונה במהלך דיוני השומה, עלולים להוביל לחקירה פלילית.

זה יכול להיות בעקבות אי הענות למסירת מסמכים ו/או לחילופין מסירת מסמכים כוזבים ואף אי נכונות להגיע עם פקיד השומה להסכמות כשעמדת פקיד השומה נכונה וצודקת, לדוגמא: חברה המציאה לפקיד השומה במסגרת דיוני שומה, הסכם בינה לבין חברת בת המסדיר תשלומי דמי ניהול ביניהן. לבקשת פקיד השומה, הועבר לו קובץ המחשב של ההסכם. בדיקה פשוטה במאפייני הקובץ העלתה כי, הקובץ נוצר שנים לאחר התאריך בו כביכול נחתם וכי הוא נוצר סמוך למועד העברתו לפקיד השומה. דוגמא אחרת, יועץ מס סרב להגיע לפשרה עם פקיד השומה בשל הוצאות פרטיות בהיקפים נכבדים שדרש כהוצאה עסקית, מצא עצמו תחת חקירה פלילית. ביטול או התחמקות מקביעת דיונים על ידי פקיד השומה, הינו אחד הסימנים המחשידים כי, המידע הועבר לעיון פקיד שומה לחקירות.

מאגרי מידע

בשנים האחרונות, לא מעט חקירות נפתחו לאחר שרשות המיסים נברה במאגרי המידע העצומים שלה (מאגרים המכילים מידע על נכסי נדל"ן, בעלויות על כלי רכב ושיט, נסיעות לחו"ל ועוד). אלפים מתושבי המדינה, בין אם הם שכירים, פנסיונרים או חסרי עבודה, קבלו דרישה מרשות המיסים (טופס 5329) להצהיר על הכנסותיהם ועל הונם.
דרישות אלו, נשלחו בעיקר למי שבבעלותם למעלה משתי דירות, בשל ריבוי נסיעות לחו"ל וכו' ואין להם תיק בפקיד השומה. מי שלא נענו לדרישה ולא פנו לפקיד השומה להסדיר את חבות המס ככל שהייתה, מצאו עצמם תחת חקירה פלילית. גם בימים אלו, רשות המיסים ממשיכה לסרוק את מאגרי המידע ולשלוח דרישות.

גילוי מרצון

עד דצמבר 2016, אשרה רשות המיסים בתנאים מסוימים (נוהל גילוי מרצון), חסינות פלילית למי שיחשוף בפניה את הכנסותיו הלא מדווחות וישלם את המס המגיע ממנו. בשנים האחרונות, אף ניתן היה לעשות זאת בצורה אנונימית, כשחשיפת שם הנישום נעשתה רק לאחר הסכמה עם פקיד השומה על גובה המס.

ככל הנראה, בחודש ספטמבר הקרוב (9/2017), תפרסם רשות המיסים נוהל גילוי מרצון חדש. טרם ברור אם תתאפשר במסגרתו פנייה אנונימית. חשוב לציין, בין אם יפורסם נוהל חדש ובין אם לאו, ההמלצה, בעיקר למי שמחזיק חשבון בנק בחו"ל וטרם הסדיר את ענייניו מול רשות המיסים, לפנות עוד היום לעו"ד העוסק בכך.

הכתבה מאת עו"ד דוד אפרים באדיבות אתר עורכי דין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.