מסתבר שעם כל הכבוד וההתרגשות מכך שמצאנו אהבה, משרד הפנים לא ממהר לנפק לבן או לבת הזוג הזרים אזרחות בישראל. מסתבר שיש דרך לעבור, לפעמים דרך חתחתים. מבחינה חוקית אין לבן זוג של ישראלי, אפילו שעה שמדובר בזוג נשוי, זכות קנויה לקבלת מעמד בישראל. משרד הפנים שאמון על הטיפול בנושא מתחיל בבחינת הקשר, ובראש ובראשונה בודק אם מדובר במערכת יחסים כנה, ולא בזוגיות פיקטיבית שכל מטרתה להשיג אשרת שהייה בישראל בלי סיבה חוקית.
איך זה עובד?
כאן חשוב להבין, כאמור, שאפילו אם מדובר בבני זוג שנישאו בחו"ל, אין לבן הזוג הזר זכות אוטומטית לחיות בישראל אך ורק בשל העובדה שהוא נשוי לישראלי. במקרים אלה על בני הזוג להיערך מראש, מוטב לאחר קבלת יעוץ מקצועי, להליך מדורג של הסדרת מעמד שתחילתו בהזמנת בן הזוג הזר לארץ.
לפנייה ישירה לעו"ד ארתור בלאייר לחץ/י כאן
ישנה רשימה ארוכה של מסמכים שצריך לאסוף ולהגיש למשרד הפנים כדי להוכיח את כנות הקשר ואת זכות בני הזוג לקיים חיים משותפים בישראל. בדרך כלל (אף שישנם ניואנסים) מדובר במסמכים רשמיים המעידים על גילאי בני הזוג, מצבם המשפחתי, קיומו של עבר פלילי ועוד. בנוסף, בני הזוג מחויבים להציג ראיות לקיומו של הקשר, לעוצמתו ולמשכו. מציאות ופרקטיקה של טיפול בתיקים רבים מסוג זה מלמדת שמבקשים תדיר מזלזלים בהליך ובדרישות, לא אוספים די ראיות, לא עורכים את מסמכיהם כראוי, אם בשל זלזול ואם מתוך ציפייה לא מובנת כי משרד הפנים יתאמץ בשבילם.
מהן הבעיות השכיחות שמקשות על הליך הסדרת המעמד?
ראשית, אם קיים פער משמעותי בין גילאי בני הזוג, עובדה זו לעתים מעוררת את חשדם של נציגי משרד הפנים לכך שהקשר אינו אותנטי. אין לי הסבר להיגיון זה, שהרי אם כבר מחפשים זוגיות פיקטיבית, משתדלים דווקא למצוא "בני זוג" קרובים בגיל, אך כך כאמור נוהג משרד הפנים.
קושי שכיח נוסף קשור למעמד המשפחתי של מי מבני הזוג. כך, אם הישראלי מצוי במשך שנים ארוכות בהליכי גירושין אך מבחינה רשמית עדיין מוגדר ורשום כנשוי, נציגי משרד הפנים לא ימהרו להכיר בקיומו של הקשר הנטען עם תושבת חוץ.
סוגיה נוספת שלפעמים מתעוררת בהליכי הסדרת מעמד היא שהייה לא חוקית בישראל של בן הזוג הזר. לדוגמה, אזרח ישראלי מכיר נתינת רוסיה שמסיבה כזו או אחרת שוהה בארץ במשך שנה בלי אשרת שהייה בתוקף. במקרה זה משרד הפנים לעתים דורש מבת הזוג לעזוב את ישראל ולנהל את ההליך "בשלט רחוק". החלטה זו, כמובן, מסבה פגיעה קשה בבני הזוג.
בעיה נוספת קשורה לקיומם של הליכי הסדרת מעמד קודמים. אם מסתבר שבן הזוג הישראלי או הזר שפונים למשרד הפנים בעבר היו מצויים בהליכים דומים עם בני זוג אחרים, משרד הפנים בהחלט עלול להערים קשיים.
קיים גם קושי כאשר לבן הזוג הזר ילדים קטינים מנישואין קודמים והוא מבקש להגיע איתם לישראל. כאן יש הבדל מהותי בין בני זוג נשואים לידועים בציבור, אך בגדול גם במקרה זה תדיר מתעוררות בעיות שמצריכות התערבות עורכי דין.
הריאיון
פרט לבחינת מסמכים שמוגשים לרשות עומד בפני נציגי משרד הפנים האמצעי הטוב ביותר לבדיקת כנות הקשר. זהו ראיון שנערך לבני הזוג במשרדי הרשות. כל אחד נשאל ארוכות על בן הזוג השני, תולדותיו, בני משפחתו, השכלתו, עבודתו, משכורתו, מקומות שבהם גר, היכן בילו חגים יחדיו, כיצד נראה חדר כזה או אחר בבית ועד כהנה וכהנה שאלות.
נדרש פירוט ודיוק רבים, וצריך להודות שהמעמד אינו נוח ונעים במיוחד. אך משרד הפנים פועל כאן במסגרת סמכות מפורשת שמסורה לו ובני הזוג מחויבים לענות לשאלות אלה, כמובן, בתנאי שלא מדובר בשאלות מעליבות (ולצערי, לפעמים יש גם כאלה). מרוב לחץ שמטבע הדברים מאפיין מצבים אלה לפעמים מתבלבלים, שוכחים דברים, טועים בפרטים ולפעמים משמעותן של טעויות אלה היא לא אחרת מאשר דרישה ממשרד הפנים לעזוב את ישראל בתוך 14 ימים.
איך מתמודדים?
קודם כל, כאמור, נרגעים ומשנים את נקודת המבט. משרד הפנים פועל במסגרת הדין והסמכות שמסורה לו, וצריך לכבד את תפקידו. נציגיו מחויבים לבחון כמות גדולה של בקשות ולסנן אלה שלא מגלות עילות או מתבררות כשקריות. לכן לא צריך להיפגע או לכעוס על נציגי הרשות, ומוטב לאמץ גישה בונה ועניינית ולהיכנס ל"מוד" של התמודדות עם הקשיים. העצה הכי טובה שאני יכול לתת אמנם לא תהיה מקורית, אך אפשר שתחסוך למישהו סבל מיותר: תיערכו כראוי ומבעוד מועד, תזהו את הבעיות לפני שאלה התרגשו עליכם, תיוועצו בעורך דין מקצועי ואם צריך, תסתייעו בעורך דין לאורך כל ההליך.
מה עושים אם משרד הפנים דורש לעזוב את הארץ?
במקרה זה קרוב לוודאי שלא תסתדרו בלי עורך דין. קיימת שורה של ערכאות משפטיות שמוסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות נציגי משרד הפנים, ועורך דין שמצוי בתחום יידע כיצד לנהוג בכל מקרה ומקרה. תחילה עליו למצות את ההליכים באפיק המנהלי בתוך משרד הפנים, ואם לא עזר, לפנות לבית הדין לעררים ולאחריו לבית המשפט לעניינים מנהליים. במקרים המוצדקים שוקלים להמשיך לבית המשפט העליון. בקיצור, קחו אוויר ואל תאבדו תקווה לעתים בהחלט יש מה לעשות.
מאת עו"ד ארתור בלאייר שמשרדו עוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.