לא סתם מדובר באחת המחלוקות הנפוצות והנפיצות ביותר: הקרבה הפיזית אשר נכפית על אנשים המתגוררים בשכנות זה לזה, בין שמדובר בדיירי בניין משותף ובין שמדובר בשכנים ממול או בהמשך הרחוב, עלולה ליצור חיכוכים לא פשוטים ביניהם.
בדרך כלל, מחלוקות בין שכנים פורצות סביב נושאים הקשורים בהפרת שלוות החיים היומיומית של צד אחד, לעתים על ידי פעולות יזומות אך גם על ידי פעולות שאינן נעשות בכוונת זדון שמבצע הצד השני.
במקרים רבים הסכסוכים פורצים עקב רעש לא סביר, גרימת לכלוך בחדר המדרגות או בחדר האשפה, ליקויי רטיבות וליקויים אחרים שנגרמים מדירת השכן, סכסוך סביב גידול חיות מחמד, בניית הרחבות ללא היתר בנייה או הקמת גן ילדים בתוך בניין המגורים, השתלטות של אחד מהשכנים על הרכוש המשותף, בעיות סביב חניה ועוד.
גם מחלוקת פעוטה בין שכנים על נושא לא עקרוני עלולה להתפתח לסכסוך של ממש, לקללות ואיומים, להוצאת דיבה ולשון הרע, ואף לתקיפות אלימות של ממש שעלולות להסתיים בתוצאות קטלניות וטרגיות. להלן כמה אפשרויות פעולה לצעדים משפטיים שניתן לנקוט כנגד שכן שמרעיש, מאיים, מקלל, מטריד או אינו משלם את חובותיו לוועד הבית.
מה אפשר לעשות אם סובלים מרעש לא סביר מצד השכנים?
תחילה חשוב להבין כי ישנן תקנות רבות שנועדו להגן על זכותו של כל אדם להתגורר במקום מגורים שקט ושליו, נקי ממטרדי רעש, ריחות לא נעימים או לכלוך. לדוגמה, התקנות למניעת רעש נועדו להגביל רעשים באזורי מגורים, ומטילות הגבלות על הפקת רעש מתוך דירות מגורים, למשל מטלוויזיה, רדיו, רמקולים, שירה ואף חביטה על מזרונים ושטיחים.
לאיתור עורך דין בתחום סכסוכי שכנים לחץ/י כאן
התקנות אוסרות על הפעלת רעש באזורי מגורים בין השעות 14:00 ל-16:00, וכן בין 23:00 ועד שבע בבוקר למחרת, אלא אם כן מדובר בחגיגה, בשמחה או בליל יום העצמאות, לילי פורים, ליל יום ירושלים וערב יום מנוחה או מוצאי יום מנוחה עד חצות הליל.
מי שמרעיש בניגוד לתקנות צפוי להיקנס ואף במקרים מסוימים להישלח למאסר לתקופה מקסימלית של חצי שנה, היות שמדובר בעבירה פלילית. כאשר מדובר בשכן מרעיש, ניתן תחילה לפנות אליו בבקשה לחדול ממעשיו, ולאחר מכן ניתן לפנות למשטרה אשר מוסמכת להטיל קנסות עם גורם הרעש.
כמו כן ניתן להגיש תביעה אזרחית ובמקרים מסוימים אף תוגש תביעה פלילית כנגד האדם שעבר על חוק הרעש או התקנות.
איך מתמודדים עם שכן שהשתלט על הרכוש המשותף, מקלל או מאיים?
בכל מקרה שמתגלע סכסוך ניתן לפנות למשטרה ולהגיש תלונה. עם זאת חשוב לדעת כי המשטרה יכולה לסייע לפתרון מיידי לבעיה, אולם במקרים רבים יהיה צורך לפנות למפקח על המקרקעין או להגיש תביעה אל בית המשפט כדי להגיע לפתרון ארוך טווח.
מלבד זאת, ניתן להוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת כנגד השכן, במקרים שבהם הסכסוך הסלים לאיומים, גידופים, הטרדות מאיימות וכדומה. על פי החוק, הטרדה מאיימת היא על מעשה מטריד או מאיים בנסיבות שבהן ישנה סבירות כי הגורם המאיים עלול לשוב ולהטריד, או לפגוע בכל דרך בשלוות חייו של המוטרד.
לבסוף, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין במקרים שבהם השכן משתמש בנכס תוך חריגה מהייעוד שלו, למשל מפעיל עסק או גן ילדים בתוך דירת מגורים, או מבצע חריגות בנייה. במצב כזה אפשר להגיש תלונה ברשות המקומית או לפנות למפקח או אל בית המשפט. מכל מקום, כאשר מדובר בסכסוך שהולך ומסלים או כאשר לא בטוחים מהי הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך, כדאי לקבל ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום המקרקעין.
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.
הכתבה באדיבות אתר LawGuide - עורכי דין ומידע משפטי