בעלי דירה בשדרות תבעו את הבעלים של הדירה שמעליהם בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירתם. בית משפט שלום באשקלון נדרש להכריע מהי חומרת הנזקים ומי אחראי לתקן ולשלם עבורם.
התובעים, בעלי דירה בשדרות, טענו שבשנת 2006 החלו להופיע בדירתם נזקי רטיבות רבים ובהם ריחות רעים, כתמי עובש וקילופים של צבע מהקיר. מבדיקה עלה כי הנזקים נגרמו מחדירת רטיבות מהמרפסת הגדולה של הדירה שמעליהם.
לאחר שהליקויים הופיעו לראשונה פנו התובעים אל מנהל הנכס בבקשה שיתקן את הנזקים והוא אף טען שיטפל בהם, אך הדבר לא נעשה. בתחילה התביעה הוגשה נגד הדייר שגר בדירה ונגד אחיו של בעל הדירה אשר טיפל בנכס. כשהטעות התבהרה, תוקנה התביעה לשמו של בעל הדירה.
נוסף על כך, בעקבות בעיות ניקוז בבניין הדיירים נדרשו להתקין צינור ביוב חלופי שהתובעים הסכימו כי יותקן בחדר הכביסה שלהם, אף על פי שלהם יש מערכת ביוב נפרדת. לטענתם, צינור הביוב העלה ריחות והוא לעתים אף גרם להצפה של מי ביוב בתוך הבית. התובעים טענו כי הנתבע התחייב להוציא את הצינור מדירתם, אך גם זה לא נעשה מעולם.
לאיתור עורך דין בתחום בתים משותפים לחץ/י כאן
על כן, התביעה כללה לחייב את הנתבע לתקן את הליקויים בדירתו אשר גורמים לנזקים בדירה של התובעים וכן לשאת בעלויות התיקונים בדירתם, הן התיקונים הנוכחיים והן התיקונים לאורך השנים. כמו כן, התובעים דרשו פיצוי בגין עגמת נפש שממנה סבלו במהלך השנים שבהן הנתבע סירב לבצע את התיקונים הנדרשים.
הדייר בדירתו של הנתבע דיווח על נזילות שונות בדירה וכן על כך שסייע לתובע לפרק את המרזב מהמרפסת ולהחליפו בצינור ניקוז. משכך, עדותו תמכה בטענתו של התובע.
גרסתו של הנתבע היא כי ב- 2008 הוא קיבל תלונה על רטיבות קלה בדירת התובע שנגרמה מנזילה בדירה שבבעלותו. כמה ימים מקבלת התלונה הגיעו אנשי מקצוע שתיקנו את מקור הרטיבות. לאחר מכן לא התקבלה תלונה נוספת.
לגבי צינור הביוב, הנתבע טען כי את הפרדת הצינורות ביצע התובע על דעת עצמו ללא קבלת הסכמה משאר דיירי הבניין והתקנה זו הזיקה לצנרת הכללית. יתר על כן, התובע התקין הארכת נקז אשר גורמת לבעיות רטיבות אצלו ואצל דיירים אחרים בבניין.
בשנת 2014 מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר מצא שישנם סימני רטיבות בחדרים שונים בביתו של התובע אשר מקורם באיטום לקוי בדירה ובמרפסת של הנתבע. בבדיקות משלימות לאיתור מוקד הרטיבות נמצא כי היא נבעה מצנרת מים ישנה ומרטיבות הכלואה ברצפה. כמו כן, נמצאה נזילה שנגרמה מפיצוץ צינור, אך זהו נזק חדש שחל לאחר תחילת המשפט ושמיעת הראיות. צינור הביוב נמצא תקין.
לאחר שמיעת העדויות, סבר בית משפט כי הנתבע לא התייחס כנדרש לתלונותיו של התובע ואף ניסה להאיר אותו באור שלילי כאשר כינה אותו "תובע סדרתי". משכך, בית המשפט הטיל על הנתבע צו עשה לבצע בתוך 60 יום את כל התיקונים הנדרשים לפי חוות הדעת של המומחה. מעבר לצו עשה ישלם הנתבע לתובע סך של 3,300 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין עלות תיקון צינור הביוב וסך של 19,000 שקלים בגין עגמת נפש, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקלים.
ת"א 10765-05-10
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.
הכתבה באדיבות אתר LawGuide.co.il