אלימות במשפחה: כך תתמודדו, תתגוננו ותשקמו את חייכם

חובת הדיווח על מקרי אלימות במשפחה למשטרה או למחלקה לשירותים חברתיים, חלה על כל אדם במקרי אלימות כלפי קטינים או חסרי ישע. כמו כן איש מקצוע שנחשף לאירוע אלימות של בן זוג כלפי מטופלו, או שסבור כי בוצעה עבירה שכזו, מחובתו ליידע את המטופל בדבר האפשרות לדווח על כך לרשויות.

המונח איש מקצוע כולל רופאים, עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, שוטרים, פסיכולוגים, עורכי דין, אנשי דת וכדומה. בנוסף לחובת הדיווח, בני משפחה, בעיקר נשים, נפגעי אלימות, זכאיות להוציא להגנתן צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת וכן צו להבטחת מדור שקט, ואף יכולות להגיש תלונה במשטרה.

למענה משפטי בפורום אלימות משפחה לחץ/י כאן

כאמור, במקרה של אלימות כלפי בן או בת זוג או הילדים, ניתן לבקש מבית משפט השלום, בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת, או צו להבטחת מדור שקט ושלו.

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה מהווה אפשרות משפטית להרחיק את בן המשפחה שנקט באלימות פיזית, מילולית, מינית או כלכלית מהבית, לתקופה של עד שלושה חודשים. כמו כן ניתן להטיל איסורים נוספים על הפוגע להשגת מטרת הצו. את הצו רשאי לדרוש המתלונן, בן משפחה, עובד סוציאלי או היועץ המשפטי לממשלה. הצו ניתן רק כאשר בוצע מעשה אלימות בסמוך להגשת הבקשה, וכאשר קיים חשש ממשי כי יבוצעו מעשי אלימות נוספים. הפרת הצו עלולה להביא להגשת כתב אישום ואף למעצר. כמו כן, לאחר שבית המשפט הוציא את הצו לפוגע, אסור לו לשאת נשק, גם אם הוא נדרש לשאת נשק במסגרת תפקידו או מטעם מקום עבודתו לרבות במסגרת שירות מילואים.

צו למניעת הטרדה מאיימת נועד למנוע הטרדה, בכל דרך שהיא, של אדם בידי אדם אחר. הצו אוסר על בן משפחה ו/או אדם אשר נקט באלימות ו/או בהטרדה ו/או באיומים, ליצור כל קשר עם הנפגע, והוא נדרש בין היתר לשמור על מרחק מסוים ממקום המגורים, מהעבודה, מהלימודים או כל מקום אחר שבו נוהג הנפגע לשהות. כמו כן רשאי ביהמ"ש לאסור נשיאת נשק ע"י הפוגע ולהטיל מגבלות ואיסורים נוספים.

צו להבטחת מדור שקט ושלו ניתן כאשר נוכחות האב האלים מונעת מבת זוגו ומילדיו לקיים שגרת חיים תקינה, כתוצאה ממעשי אלימות פיזית או נפשית. בניגוד לצו הגנה, צו הרחקה במסגרת תביעת מזונות מאפשר להרחיק את האב מהבית לתקופה ממושכת.

הגשת תלונה על אלימות במשפחה

כאשר מוגשת תלונה במשטרה על אלימות במשפחה נגד אדם אלים שיכול להיות בן זוג, הורה, אח, דוד או סב, נפתח נגדו תיק פלילי והוא מוזמן לחקירה תחת אזהרה. בעקבות הגשת התלונה, המשטרה מחליטה האם להגיש כתב אישום באמצעות הפרקליטות או באמצעות מחלקת התביעות של המשטרה, או האם לסגור את התיק ללא כתב אישום בהתאם לחומרת העבירה ותוצאותיה.

במקרים שבהם הוכחה סכנה ממשית לנפגע, ביהמ"ש עשוי אף לקבוע מעצר עד תום ההליכים, בהסתמך על ראיות קונקרטיות כגון: מסמכים רפואיים המעידים על פגיעה, תיעוד מצולם של החבלות שנגרמו כתוצאה מהאירוע וכדומה. בעת גזירת העונש לנאשם באלימות במשפחה, בית המשפט מתחשב בנסיבותיו האישיות, בהתאם למסקנות תסקיר שירות המבחן, תוצאות המעשה, גורם ההרתעה ומידת האפשרות לטיפול ושיקום.

כאשר התיק מסתיים באי הרשעה, בית המשפט רשאי להטיל צו מבחן לתקופה מסוימת, שבמהלכה יעבור הנאשם הליך טיפולי ויקבל הזדמנות לתקן את דרכיו. אולם, כאשר התיק מסתיים בהרשעה, מתחם הענישה בעבירות אלימות נגד בן משפחה הוא כפול, כך שהעונש הצפוי על תקיפה עלול להגיע עד ארבע שנות מאסר בפועל במקום שנתיים, ובמקרה שנגרמה חבלה של ממש כתוצאה מהתקיפה, העונש יכול להגיע לשש שנות מאסר במקום שלוש. כאשר מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה, העונש עלול להימשך עשרים שנה.

על נפגעי אלימות לדעת כי על אף הקושי והכאב הפיזי והנפשי הרבים הנכפים עליהם, כדאי להם לנסות להתעלות ולו במקצת, ולפנות לקבלת סיוע מאיש מקצוע מתאים כמו עורך דין, אשר ילווה אותם בכל התהליך להשגת השקט והכבוד הבסיסיים שכה מגיעים להם כבני אנוש.

הכתבה מאת עו"ד אמיר לנטון, עוסק בתחום המשפחה ואלימות במשפחה, באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il

המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.