עקב מחדלי חקירה: בית המשפט זיכה נהג שפגע בנער במעבר חציה

לאחרונה ניתנה הכרעת דין בבית משפט השלום בחיפה לתעבורה, שבמסגרתה זיכתה השופטת נהג שהואשם בפגיעה בנער אשר חצה את הכביש עקב נהיגה רשלנית ואי מתן אפשרות להולך הרגל להשלים בבטחה את חציית הכביש.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנהג תיאר כיצד הולך הרגל, נער בן 15, הספיק לחצות כארבעה מטרים בהליכה מהירה סמוך למעבר חציה, לפני שנפגע על ידי הרכב. פגיעתו נגרמה בשל חוסר תשומת לב מספקת של הנהג, כך לפי כתב האישום, אשר לא הבחין בנער ופגע בו עם רכבו לפני שהספיק לבלום.

כתוצאה מהפגיעה הנער נזקק לטיפול רפואי והוא סבל משברים בשיניים, אם כי לאחר אשפוז של יום שוחרר לביתו. גם רכבו של הנהג ניזוק כתוצאה מהפגיעה בהולך הרגל.
הנהג לא הכחיש כי פגע בנער בעת שחצה את הכביש, אולם כפר באישומים כנגדו ובנסיבות שהובילו לקרות התאונה כפי שתוארו בכתב האישום. לטענתו, בניגוד לאמור בכתב האישום, הנער התפרץ לכביש באופן פתאומי ולא חצה אותו על מעבר חציה. על כן לטענתו לא יכול היה למנוע את התאונה, בייחוד בשל העובדה שסונוור על ידי השמש כך שלא יכול היה להבחין בהולך הרגל אשר רץ על הכביש.

לאיתור עורך דין בתחום דיני תעבורה לחץ/י כאן

מלבד זאת הצביע הנאשם על מחדלי חקירה מהותיים שבוצעו לטעמו בחקירת התאונה. לטענתו, הבוחן המשטרתי כלל לא הביא בחשבון את טענתו כי הסתנוור מהשמש, עד כדי כך שביצע את שחזור התאונה דווקא בשעות החשיכה, וכן הגיש את תוצאות החקירה בעיכוב ניכר לאחר המועד שבו אירעה התאונה.

מהצד השני טענה המדינה כי זה כלל לא משנה אם הנהג הסתנוור או לא מהשמש - בכל מקרה אילו היה נוסע במהירות נמוכה יותר, הוא היה מצליח להבחין בזמן בהולך הרגל ולבלום לפני שהוא פוגע בו. כמו כן הטילה המדינה ספק במהימנות דבריו של הנהג, והצביעה על סתירה בגרסאות שמסר למשטרה ולבית המשפט בכל הנוגע למהירות נסיעתו. בעוד במשטרה טען כי מהירות הנסיעה הייתה 40 קמ"ש, בבית המשפט הצהיר כי מהירות הנסיעה הייתה כ-25-30 קמ"ש.

עדותו של הנהג לגבי השמש המסנוורת גובתה בעדותו של עד ראייה, נהג נוסף אשר נסע אחרי הנאשם והעיד כי אף הוא סונוור על ידי השמש.

כמו כן, תשובתו של הבוחן המשטרתי לשאלה מדוע לא בדק את התנאים באור יום כדי לבחון את טענת הסנוור של הנאשם, חיזקה אף היא את טענתו של הנהג. הבוחן טעון כי לא היה כל ספק כי הנהג הסתנוור, ומה שנדרש ממנו לבחון הייתה השאלה האם נהג בזהירות המתבקשת בשל הסנוור.

עם זאת, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות החקירה ועל המחדלים שהיו בה: לא רק שהבוחן התעכב עם החקירה וביצע אותה בתנאים שונים מהתנאים ששררו ביום התאונה, הבוחן אף לא ערך את החקירה באמצעות מכוניתו של הנהג או רכב זהה, אלא ביצע את השחזור מרכבו שלו.

מלבד זאת, מכיוון שהנער אשר נפגע בתאונה הודה בעצמו כי הלך במהירות גבוהה, ביקשה השופטת לבצע חישוב חדש של מהירותו ושל מהירות הרכב הפוגע. זאת כדי לאפשר לנאשם לחזק את טענות ההגנה בכל הנוגע למהירות הנסיעה של רכבו שהייתה יכולה למנוע את התאונה. ואולם, הבדיקה הנוספת מעולם לא בוצעה, או לכל הפחות לא הועברו הממצאים לידי בית המשפט.

מדובר במחדלי חקירה משמעותיים ומהותיים, קבעה השופטת, אשר גרמו לנזק בזכויותיו של הנאשם להתגונן כנגד האישומים שהוגשו כנגדו באופן תקין. על כן טענותיו של הנאשם התקבלו וטענותיה של המאשימה נדחו, ואף נקבע כי אשמתו של הנהג לא הוכחה מעבר לספק סביר. מסיבות אלה החליטה השופטת לזכות את הנהג מכל האישומים שיוחסו לו.

ת"ד 6532-08-14

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide