פס"ד בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15 שניתן ביום 19.7.17 על ידי ביהמ"ש העליון בהרכב של שבעה שופטים קבע - "החיוב במזונות ילדים בגילאי 15-6 חל מדין צדקה על שני ההורים גם בכל הנוגע למזונות ההכרחיים במקרים של משמורת משותפת וזאת תוך חלוקת החיוב ביניהם לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות הכנסה משכר עבודה".
הכל פתוח -
בפסק הדין צוין כי ההכרעה בענייני מזונות ילדים היא לעולם איננה סופית, כך ששינוי נסיבות מהותי מאפשר דיון מחודש בדמי המזונות שנפסקו.
אז על מה כל המהומה?
לא בטוח שהסערה וההתרגשות סביב פסק הדין אכן מוצדקת.
מעבר לעובדה כי לראשונה קיימת פסיקה תקדימית מחייבת, הרי שבשנים האחרונות בתי המשפט יותר ויותר נטשו את מגמת העבר (לקבוע לאב מזונות מלאים במשמורת משותפת בגלאים המדוברים).
והחלו לפסוק ברוח השוויון, בין אם חלקי על ידי קיזוז אחוזים מסויימים מסכום המזונות ובין אם שוויון מלא בדיוק כמו פסק הדין המדובר.
לפנייה ישירה אל עו"ד גלית צור לחץ/י כאן
גל תביעות באופק
בעוד שבהחלטה זו גלומה הנחה כי ההורים ישכילו להתקזז בעין, בהוצאות הילדים. בפועל אנו עדים יום יום למקרים שבהם זוגות אינם מסתדרים בצורה כזו שתוכל ליישם המנגנון של חלוקה בעין וקיזוז בצורה הרמונית .
דרוש אמון ושיתוף פעולה צמוד לצורך יישומו, ובנוסף העדר השקיפות בין ההורים במובן זה שהם אינם יודעים כמה כסף הוציא ההורה השני למעשה על צרכי הילדים במשמורת שלו, גם עלול להקשות על הצדדים ולגרום לסכסוכים.
בעיה נוספת שלא נפסק והוכרע לגביה ופסיקה זו אף מקצינה אותה-השפעת התמריצים הכספיים על הבחירה בסוג המשמורת, קיים חשש שצד יבחר במשמורת משותפת מתוך רצון להשתמט מתשלום מזונות ולא מתוך עקרון טובת הילד.
בנקודה זו ניפתח דיון שאומנם לא הוכרע, אך מספר שופטים חזרו והדגישו את החובה שעל ביהמ"ש לבדוק בשאלת המשמורת: פרמטרים שעליו לבדוק, הבחינה כיצד יתקיים בפועל, ועד כמה הוא עלול לפגוע באחד מההורים או בילדים.
הורה מרכז-
הוצעו מספר פתרונות ובכללם קביעת מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). יוחלט על "הורה מרכז" שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה במצב של השתכרות שאיננה שווה יקבע הסכום שכל הורה צריך להשתתף בו בכפוף לכושר השתכרותו ).
חשבון בנק משותף -
פתרון אחר יכול להיות בפתיחת חשבון בנק משותף של ההורים, אליו יוזרם תשלום קבוע שיפקידו ההורים לחשבון וההורה המרכז ינהל אותו .
מי יבחר להיות ההורה המרכז?
הוצע כי בהעדר הסכמה, ביהמ"ש יבחן מי ההורה ששימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים. כשמעל הכל עומד תמיד עקרון העל המנחה - טובת הילד.
בפתרונות אילו קיים מנגנון המבטיח העברה של הכספים בתחילת החודש, ובשני המקרים קיים היבט ריכוזי בניהול ההוצאות.
לא הכל ורוד-
יש לברך על פס"ד מקיף ורציני זה שהיה חסר בנוף המשפטי יחד עם זאת אסור לשכוח כי פסיקה אינה מהווה תחליף לחקיקה, גם בפס"ד צויין כי דרושה חקיקה מסודרת בנושא והפסיקה איננה מספיקה.
סוגיית המשמורת המשותפת הועלתה וזכתה להתייחסות מעניינת אך לא נידונה לעומק ואין בה הכרעה שכה דרושה בימינו.
פס"ד לא הכריע בסוגיה לגבי גילאי 0-6 וחזקת הגיל הרך מאחר ולא נתבקש לדון בכך, שוב וואקום שקיים וחייב להתמלא בחקיקה מסודרת .
חישוב מסלול מחדש-
השלכות פסק הדין הן רבות ולא מסתכמות רק בתיקי הגירושין המתנהלים כיום אלא גם בהליכים שהסתיימו ועשויים להיפתח שוב .
לאור האמור חשוב מאוד שכל זוג שהתגרש יעשה הערכה מעודכנת האם לנוכח הפסיקה החדשה יש מקום לעדכן את הסדרי התשלומים (תוך בחינת כל הרכיבים מזונות מדור ומחציות) הקיימים לגביו, ערב מתן פסיקה זו. אין ספק כי גברים רבים יעתרו כעת לבתי המשפט לביטול המזונות שחויבו בהם.
זכרו כי גם כעת לאחר פסיקה זו, כל שינוי נסיבות מהותי יכול לפתוח מחדש דיון במשמורת ו/או במזונות וכי על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה.
הכותבת הינה עו"ד גלית צור המתמחה בתחום המשפחה, מגשרת, מרצה לגישור ומאסטר ב NLP. חברת ועדת הגישור בלשכת עורכי הדין. ופעילה רבות בתחום זה. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il