נהיגה בשכרות היא פשע חמור אשר יש לתת עליו את הדין, אך יש מקרים שבהם הליך החקירה משתבש ולא ניתן לקבל מידע מדויק על מה ארע בשטח בעת בדיקת שכרות. מקרה כזה עלה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב, שם הנהג יצא זכאי מחמת הספק.
על פי עובדות כתב האישום, בחודש מאי 2012, בסמוך לשעה 2 בלילה נעצר נהג במחסום שכרות של המשטרה בכביש 2, קרוב לצומת גלילות. שעה לפני כן שתה הנהג כוס מרטיני בבית של ידידה, שאף נמצאה עמו ברכב בעת האירוע.
השוטרים במחסום ביצעו לנהג בדיקת נשיפה ראשונית שבה נכשל, וכן בדיקת מאפיינים, הכוללת קירוב אצבע לאף והליכה בקו ישר, שאותה עבר בהצלחה. ולאחר מכן התבקש לבצע בדיקת ינשוף. בבדיקת ינשוף יצאו ערכים תקינים של 280 מיקרוגרם אלכוהול, כאשר ערכים הגבוהים מ-290 מיקרוגרם אלכוהול הם הרף לנהיגה בשכרות.
לאחר קבלת התוצאה השוטר אמר כי משהו אינו תקין והנהג התבקש לגשת לניידת אחרת לביצוע בדיקת ינשוף נוספת. בבדיקה השנייה באמצעות מכשיר אחר התקבלו ערכים של 350 מיקרוגרם אלכוהול - תוצאה המעידה על שכרות. על כן המדינה הגישה כתב אישום נגד הנהג בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
לאיתור עורך דין בתחום נהיגה בשכרות לחץ/י כאן
הסתירה בין שתי הבדיקות מערערת את הראיות
הנאשם מצדו טען כי התקינות של מכשיר הינשוף מוטלת בספק מכיוון שמומחה לא בדק אותו ולא הוגשה חוות דעת בנידון. כמו כן, המכשיר כלל אינו חוקי משום שעבר שדרוגים שלא אושרו על ידי משרד הבריאות ומשרד התחבורה. טענה נוספת הייתה כי לא הוכח כיולו של המכשיר ולא הוכחה מיומנותו של מפעיל הינשוף.
טענתו העיקרית של הנאשם הייתה שהסתירה בין שתי הבדיקות מערערת את הראיות שעליהן התביעה מתבססת. הנאשם הוסיף כי בעת האירוע ביקש הסבר מהשוטרים על ההבדל בין תוצאות הבדיקות, אך הם לא נענו לבקשתו ומסרו כי הדבר לא רלוונטי.
הנאשם אף ביקש לערוך בדיקת דם, אך השוטרים ענו לו כי אין זה תפקידה של המשטרה. מיד לאחר האירוע נסע הנאשם לבית חולים כדי לבצע בדיקת דם, אך גם שם נענה בסירוב. בגרסה זו תמכה עדותה של ידידתו אשר נכחה בעת האירוע.
המאשימה גרסה כי היא לא הייתה צריכה להוכיח את המיומנות של מפעיל המכשיר משום שהשוטר מנוסה בעבודתו ומיומנותו בגדר "ידיעה שיפוטית" כי כבר העיד בעבר בבית המשפט. לסוגית הסתירה בין הבדיקות לא התייחסה.
לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים, בית המשפט סבר כי אף על פי שהנאשם לא הוכיח את חוסר התקינות של מכשיר הינשוף, על המאשימה היה להציג תעודת הסמכה, מכיוון שהנאשם כפר במיומנותו של מפעיל המכשיר עוד בעת האירוע.
כמו כן, בגלל הסתירה בין תוצאות בדיקת הינשוף השוטרים היו צריכים לרשום תרשומת או זיכרון דברים אשר היה מבהיר את התנהלותם במחסום. חוסר התרשומת מעיד על כשל בהליך החקירה אשר פוגע בראיות של התביעה. על כן בית המשפט קבע כי אשמת הנאשם לא הוכחה ובסופו של דבר זיכה אותו מחמת הספק.
תת"ע 7686-07-12
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין lawguide
* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.