הרשות לניירות ערך קובעת כללים מחמירים על המסחר בניירות ערך, כדי לענות על ערכים של הגינות, שוויון, נגישות למידע ועוד. עבירות ניירות ערך קשורות לשימוש במידע פנים או ביצוע תרמיות שונות.
אם עולה החשד כי אדם מסוים ביצע עבירת ניירות ערך, הוא מוזמן לחקירה במחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר. עבירות אלה יכולות להיות מוגדרות כעבירות פליליות שגוררות עונשי מאסר וקנסות כבדים, לכן יש לגשת לחקירות עם ליווי מקצועי ולהבין מה כדאי לעשות בחקירה וממה להימנע.
שימוש במידע פנים
העבירה מוגדרת בסעיפים 52א' 52ח' לחוק ניירות הערך ונוספה לחוק בשנות השמונים. הסיבה להוספתה היא ניצול לרעה של המידע על המתרחש בבורסה בידי המקורבים למסחר. לפני הוספת הסעיפים, יכול היה אדם שמקורב למסחר ליהנות מעליונות מידע על פני משקיעים מהציבור הרחב שאין באפשרותם לקבל מידע דומה.
לפנייה אישית לעורך דין פלילי אסף דוק לחץ/י כאן
כדי לקבוע כי אכן אדם עבר על סעיפי חוק זה, יש לזהות שלושה מרכיבים:
1. מיהו המשתמש משתמש הוא 'איש פנים' או 'מודלף'. 'איש פנים' מוגדר כאדם או בני משפחתו או תאגיד בשליטתו, שיש להם גישה למידע פנים משמעותי למסחר בניירות הערך. 'איש פנים' כולל את כל האנשים החשופים למידע, כולל עובדי החברה ומספקי השירותים כמו רואה החשבון, עורך הדין, שמאים, יועצים, ופרסומאים. 'מודלף' שייך למעגל המורחב יותר והם האנשים שקיבלו מידע פנימי מאדם שיודע שהוא 'איש פנים'. על הגדרה של מודלף עונים יועצי השקעות, בנקאים, חברים מזדמנים וכדומה.
2. מהו מידע פנים זהו מידע שכולל כל פרט על מה שמתרחש בחברה, כולל שינוי במצבה, שינויי תפקידים, התפתחויות צפויות, שינוי פתאומי ועוד. הכוונה למידע שכלל הציבור לא חשוף אליו והוא משמעותי למסחר בניירות הערך של החברה. לדוגמה, הצלחת רישום פטנט או החלפה צפויה של מנכ"ל. מידע נחשב כמידע שאינו מידע פנים אם הוא נמסר לרשות לניירות ערך או לבורסה ופורסם בציבור.
3. מהו השימוש שנעשה במידע עשיית שימוש יכולה להתרחש על ידי עשיית עסקה בפועל כמו חליפין, קניה, מכירה, התחייבות לביצוע עסקה או על ידי מסירת המידע הלאה, למי שכנראה יעשה שימוש במידע זה.
רק אם התקיימו שלושת היסודות הללו אפשר לקבוע שאכן התרחשה עבירת ניירות ערך. אם המידע הזה כבר פורסם בציבור, אם המידע שהועבר הוא כללי על שוק ההון כמו ריביות או אם אדם נחשף למידע פנים אך לא עשה בו שימוש - אין מדובר בעבירה על החוק.
ההגנה במשפט על שימוש במידע פנים יכולה לטעון כמה הגנות:
- השימוש במידע הפנים לא היה למטרה של עשיית רווח או מניעת הפסד.
- השימוש במידע זה היה ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי או נעשה בידי נאמן בנאמנות עיוורת.
- העסקה בוצעה מחוץ לבורסה עם אדם שגם הוא היה מעודכן במידע פנים זה.
- הייתה הצדקה לביצוע העסקה בנסיבות מסוימות.
עבירת ניירות ערך שכוללת שימוש במידע פנים עלולה להסתיים בשתי תוצאות: תביעה פלילית שהעונש המקסימלי הוא חמש שנות מאסר עבור איש פנים ואיש פנים מרכזי, שנתיים שנות מאסר למודלף. אם אין די ראיות להרשעה בפלילים, יכולה רשות ניירות הערך לבחור במסלול אכיפה מנהלי. או תביעה אזרחית שבמסגרתה ניתן לתבוע על סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין המחיר שנקבע אחרי שהציבור נחשף לאותו מידע.
מה לעשות ולא לעשות במהלך חקירה?
רוב הנחקרים ברשות לניירות ערך הם אנשים בכירים מהאליטה הכלכלית שמוזמנים לפתע לחקירה בחשדות שונים. אם מותר לפרסם את שם הנחקר באמצעי התקשורת, התוצאה עלולה להיות הרס המוניטין וקטיעת קריירות מזהירות שטופחו במשך שנים. משום כך יש להיות מוכנים היטב לפני חקירה כזו ולאמץ כמה כללים חשובים:
1. להתייעץ עם עו"ד פלילי כאשר אדם נכנס לחדר החקירות, מקריא לו החוקר את הזכויות שלו ואומר לו במה הוא חשוד. למשל: "אני חוקר X ועומד לחקור אותך בנושא עבירת ניירות ערך, אתה זכאי להתייעץ עם עו"ד..." וכך הלאה. ברגע זה, מומלץ לעצור את החקירה ולהתקשר לעורך הדין. אם החוקר לא מאפשר לנחקר להתקשר לעורך הדין שלו, הוא רשאי לא לשתף פעולה. המילים היחידות שמומלץ לומר במצב זה הן: "אני רוצה להתייעץ עם עורך דין".
2. נחקר או עד לברר בתחילת החקירה אם הנחקר הוא חשוד או עד. עם זאת, גם מסירת עדות יכולה לפתע להפוך לחקירה תחת אזהרה ואז יש להקפיד על כל הכללים המומלצים לנחקר.
3. להבחין בשיטות חקירה שונות החוקרים נוקטים בשיטות חקירה מגוונות. להלן השיטות העיקריות:
השוטר הטוב והשוטר הרע אחד מהחוקרים מתנהג בתקיפות ואילו השני נחמד ואמפטי ומטרתו לגרום לנחקר להודות.
דיבוב והקלטה בסתר החוקר יכול להקליט את הנחקר בכל שלב ולנסות לדובב אותו ברגעים בלתי צפויים.
הבטחות שווא החוקר יכול להבטיח דברים תמורת הודאה, אולם בדרך כלל אין מדובר בהבטחה מחייבת.
איומים והפעלת לחץ חוקר יכול לאיים כי הנחקר עלול לקבל עונשי מאסר כבדים, כדי לגרום לו להודות. כדאי לדעת שעל החוקר לתעד את כל הליך החקירה, כך שגם אם איים, האשים והטיח עלבונות, דברים אלה צריכים להופיע בפרוטוקול.
ראיות שלא קיימות החוקר רשאי לומר לנחקר שיש בידו ראיות מפלילות, למשל הקלטות או צילומי וידאו. יש לדרוש לראות את הראיות לפני כל תגובה. מומלץ להכחיש כל טענה כזו אם לא מובאת ראיה חותכת לקיומה.
4. לא לומר דבר מהרגע שבו נכנס אדם לחדר החקירות מתועד כל מה שהוא אומר. כך גם אין לומר דבר לאיש בדרך לשירותים או למקום אחר.
5. להיזהר עם מימוש 'זכות השתיקה' כדאי להיזהר עם מימוש זכות השתיקה כי היא עלולה לחזק את הראיות נגד הנחקר. אם האדם חף מפשע, מומלץ לשתף פעולה עם החוקרים ולענות על כל השאלות.
6. לדאוג לאינטרסים שלך החוקר אינו ידיד ואינו רוצה בטובת הנחקר. על הנחקר לדבוק בגרסת האמת כפי שנקבע עם העו"ד ולא לסטות ממנה.
7. לבקש הפסקות חקירה כזו עלולה להיות ממושכת לאורך שעות רבות ולכלול עבודה עם מסמכים וניירות. יש לבצע אותה תחת ריכוז ויכולות זיכרון ולבקש הפסקות אם צריך.
8. אין לשער השערות לא לשער שום השערות, לדאוג לאינטרסים של אחרים או למסור גרסאות בשמם.
9. מותר לענות 'אני לא יודע' אפשר בהחלט לענות תשובות עמומות כמו 'זה לא קשור אלי', 'אני לא יודע', 'אני לא זוכר'. מעבר לכך לא צריך להרחיב.
10. לענות על שאלות בקצרה יש לשקול מילים ולא להתנדב להרחיב, כל מה שהנחקר אומר עלול לשמש לחובתו בבית המשפט.
11. לקרוא את הפרוטוקול עם תום החקירה זכות הנחקר לקרוא את פרוטוקול החקירה. הוא כולל את כל השאלות שנשאלו ואת כל התשובות שענה הנחקר. יש לקרוא בקפידה ולחתום על המסמך רק לאחר שהנחקר משוכנע שלא הוכנסו אליו דברים שלא אמר או הושמטו דברים חשובים שכן אמר. אפשר לבקש מהחוקר לתקן ולהוסיף דברים בכתב יד.
היוועצו עם עורך דין פלילי מוסמך לפני כל חקירה ברשות לניירות ערך. ההכנה לקראת הפגישה יכולה להיות ההבדל בין הגדרת העבירה כפלילית או אזרחית, בין פרסום שם הנחקר להטלת איסור פרסום, בין קנסות כבדים לבין קנסות נסבלים. דעו את הזכויות שלכם והגיעו לחקירה עם עורך דין מיומן, שיסייע לכם לצלוח את החקירה במינימום נזקים ואף לצאת ממנה זכאים.
הכותב, עו"ד אסף דוק, הוא בעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחום המשפט הפלילי.
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.