לאור המצב הביטחוני בישראל, מצופה היה מהמדינה לאפשר לאזרחיה להגן על עצמם באמצעות החזקת נשק ברישיון. במקום זאת, מבקשי הרישיון עומדים בפני הליך רישוי שאינו פשוט כלל ועיקר. מדיניות המשרד לביטחון פנים היא להקשות ככל שניתן על מבקשי רישיון הנשק במטרה לצמצם את מספר הנשקים הנמצאים בידי האזרחים וככלל, אין לאזרחים בישראל זכות מוקנית לקבל רישיון להחזקת נשק.
אגב, במדינות רבות בארה"ב המצב החוקי הוא הפוך, קרי, לכל אזרח אמריקאי בגיר נתונה הזכות להחזיק נשק בביתו לצרכי הגנה עצמית.
למשל, חייל משוחרר יוצא יחידה קרבית בצה"ל, אשר החזיק רובה משך שנים ומיומן בתפעולו, עלול למצוא עצמו מסורב להחזיק נשק. כך גם אזרח שבעברו הרחוק נתפס מעשן ג'וינט על שפת הכנרת ותיקו הפלילי נסגר מבלי שהורשע בבית המשפט והוא חף מכל פשע.
פקיד הרישוי באגף לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים הוא הגורם המוסמך להחליט אם אדם או ארגון יקבלו רישיון נשק, האם לחדש רישיון נשק קיים או לבטלו לאלתר.
לפנייה ישירה לעו"ד שי שקד לחץ/י כאן
הליך הגשת בקשה לקבלת רישיון נשק אישי
שלב 1: יש להגיש בקשה אל פקיד הרישוי באחת משש הלשכות של האגף כלי הירייה.
שלב 2: חובה לצרף לבקשה מסמכים המוכיחים את כשירות המבקש להחזיק נשק ועמידתו בקריטריונים שנקבעו ע"י המשרד לביטחון פנים ובכללם: מגורים או עבודה "ביישוב זכאי", אנשי צבא וכוחות הביטחון, סוגי עבודות כגון עובד מד"א, מדריך ירי, כבאי ועוד.
שלב 3: אם הבקשה עברה את הבירוקרטיה לעיל, תועבר הבקשה ע"י פקיד הרישוי אל הגורמים הממליצים משטרת ישראל ומשרד הבריאות לצורך קבלת עמדתם. במידה ואחד מן הגורמים יסרב לבקשה, היא תידחה על הסף.
המשטרה ומשרד הבריאות נעזרים במאגרי המידע העומדים לרשותם לצורך הבחינה - האם החזקת הנשק ע"י המבקש, מעלה חשש ממשי לשלום הציבור, למבקש עצמו או למשפחתו. המשטרה למשל, מבססת המלצתה לאחר בחינת עברו הפלילי של המבקש ובכלל זה: הרשעות קודמות, תיקים פתוחים וגם סגורים, חומר חקירה או מידע מודיעיני.
בפרקטיקה, המשטרה נוקטת במדיניות גורפת שלפיה כל מעורבות בפלילים, מובילה לסירוב "אוטומטי", גם אם מדובר באדם חף מפשע, שעברו הפלילי התיישן וכלל לא רלוונטי לכלי ירייה. כך למשל פנה אל משרדנו לקוח, שהמשטרה סירבה לבקשתו בגלל תיק פלילי שנסגר לפני שנים רבות, שבו נחשד בהחזקת כמות קטנה של גראס. ברור שאין לתיק זה כל זיקה לנשק ולכן גם "העיוות" המתואר תוקן לאחר התערבות משרדנו שנקט בהגשת ערר שהתקבל ע"י הממונה.
שלב 4: במידה והגורמים הממליצים הסכימו לבקשתכם, פקיד הרישוי יאשר אותה באופן עקרוני בלבד ועד העברת מסמכים המלמדים על רכישת נשק, ביצוע מטווח ותשלום אגרת הרישיון.
שלב 5: פקיד הרישוי ינפיק רישיון נשק זמני ולאחר מכן כרטיס רישיון קבוע.
רישיון נשק ארגוני לצורך תעסוקה
מאבטח המעוניין להחזיק רישיון נשק ארגוני מטעם מקום העבודה, נדרש לעבור גם בדיקת כשירות נפשית ע"י מכון מורשה ולבצע הכשרה מיוחדת לאור אופי משימת האבטחה.
החלטת פקיד הרישוי שלא לתת רישיון נשק או לבטל רישיון קיים, בעלת השלכות קשות ופוגעניות דווקא בעניינם של מאבטחים וחברות אבטחה אשר עלולים למצוא עצמם ללא מקור פרנסה ותעסוקה.
כיצד ניתן להתמודד עם החלטה לדחות בקשה לרישיון או לבטל רישיון קיים?
תקיפה ישירה - הגשת ערר כנגד החלטת פקיד הרישוי:
דרך המלך היא לתקוף את החלטת פקיד הרישוי באופן ישיר באמצעות הגשת ערר מנומק כנגד החלטתו אשר יועבר להכרעת "הממונה" עפ"י חוק כלי הירייה.
במקרה בו החלטת פקיד הרישוי מבוססת על סירוב הגורמים הממליצים (המשטרה או משרד הבריאות), הערר יועבר אליהם לצורך בחינה נוספת לאור הטענות המפורטות בערר והעברת המלצה עדכנית לצורך החלטת הממונה בערר.
את הערר יש להגיש בכתב תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטת פקיד הרישוי והחלטה בערר תינתן תוך 45 ימים מהמועד בו הועבר הערר לידי הממונה.
תקיפה עקיפה לפנות לגורמים הממליצים בבקשה לשנות את המלצתם הקודמת:
האפשרות השנייה היא "לעקוף" את פקיד הרישוי ולפנות ישירות אל הגורם שסירב להמליץ על הרישיון ולנסות לשכנעו כי מדובר במקרה בו ראוי ומוצדק ליתן המלצה חיובית.
במקרה של סירוב המשטרה על בסיס עברו הפלילי של מבקש הרישיון, ניתן להסיר את המניעה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק הפלילי "לחוסר אשמה" או בבקשה למחיקת רישום פלילי או חנינה מנשיא המדינה. במקרה של סירוב משרד הבריאות, ניתן לפנות אליהם ולצרף חוות דעת רפואית פרטית הנוגדת את האמור בהמלצתם ו/או לבקש לקבוע בדיקה רפואית נוספת.
אם הממונה דחה את הערר ניתן להגיש עתירה מנהלית
החלטת פקיד הרישוי, כמו גם החלטת "הממונה" לדחות את הערר, הן החלטות מנהליות הכפופות לביקורת שיפוטית המבוצעת ע"י בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים אליו ניתן להגיש עתירה מנהלית ולבקש לבטל את החלטות הרשות.
בית המשפט המנהלי בוחן, בין היתר, את תקינות ההליך המנהלי (שיהוי, הנמקת ההחלטה וקיומו של הליך שימוע), האם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות, האם הרשות הפעילה שיקול דעת עצמאי ומאוזן, האם קיימת זיקה בין הסיבה לסירוב לבין כלי הירייה והאם ההחלטה מידתית.
סיכויי עתירה להתקבל טובים יותר כאשר מדובר בהחלטה לבטל רישיון נשק שניתן כבר לאזרח וכן במקרה בו החלטת הרשות גרמה לפגיעה קשה בתעסוקה.
המדובר בהליך משפטי מורכב הדורש היכרות מעמיקה עם החוקים והנהלים הרלוונטיים לרישוי כלי ירייה, בשילוב ידע וניסיון בכללי המשפט המנהלי ועל כן, לצורך הגשת עתירה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מקצועי העוסק גם בתחום המשפט המנהלי.
הליך רישוי כלי הירייה יכול להיות ארוך ומתיש. הרשויות הנוגעות בעניין מערימות קשיים על האזרחים המבקשים להחזיק רישיון נשק. פעמים רבות, האזרח מקבל את רישיון הנשק רק לאחר הגשת ערר לממונה או עתירה לבית המשפט. כותב המאמר סבור כי הגיעה העת לשינוי ונקיטת מדיניות מקלה יותר עם מבקשי הרישיונות.
עורך דין שי שקד מלווה ומייצג אזרחים, מאבטחים, אנשי כוחות הביטחון, חברות אבטחה וארגונים ציבוריים בכל הנוגע להליכי הרישוי הנדרשים לצורך קבלת רישיון להחזיק כלי ירייה מול המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. בכל שאלה או לצורך יעוץ משפטי אישי ניתן לפנות ישירות לעו"ד שי שקד.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.