מקום העבודה אחראי על רווחת עובדיו ולשמור על הבטיחות שלהם. במקרים שבהם מתרחשות תאונות והעובד נפגע בגופו, על החברה המעסיקה לקחת אחריות בגין הנזק. לא תמיד החברה מוכנה לשאת בנטל זה ויש צורך בהליך משפטי שיכריע מי האחראי למקרה. דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה שעלה לדיון בבית משפט השלום בעכו.
לפי עובדות התביעה, בחודש יולי 2012, לאחר הפסקת הבוקר, בחור בן 24 אשר עבד כנהג של חלוקת סחורה ירד במדרגות ברזל במחסן אשר שייך למעסיקה שלו בירכא בצפון הארץ. המדרגות היו רטובות והעובד החליק ונפל. בשל הנפילה שבר העובד את ידו השמאלית ועבר שני ניתוחים.
כשנתיים לאחר האירוע תבע העובד את החברה המעסיקה ואת החברה המבטחת בגין נזקי גוף. טענתו הייתה שעל המעסיקה היה להזהיר את העובדים מפני סכנת החלקה במדרגות המחסן אשר נשטפו זמן קצר לפני שנפל.
לפי חוות דעת מומחה מטעם התובע, הפציעה הותירה נכות רפואית בשיעור של 20% בשל הגבלה בתנועת כף היד ונכות פלסטית בשיעור של 5% בשל צלקת שנותרה מהניתוחים. נוסף על כך, התובע גרס כי הוא זכאי להפסדי שכר בשל נכות תפקודית בשיעור של 30% מכיוון שהיד הפגועה היא ידו הדומיננטית והפגיעה משפיעה על כושר השתכרותו ועל יכולתו להשתלב במקומות עבודה.
לאיתור עורך דין בתחום דיני עבודה לחץ/י כאן
מומחה מטעם המעסיקה קבע כי הנכות הרפואית שנותרה לתובע היא בשיעור של 10% בלבד. כמו כן, הנתבעת טענה שהתובע חזר לעבוד לאחר שלושה חודשים מהאירוע וכן לפי עברו התעסוקתי הן לפני התאונה והן לאחריה ניתן להסיק שהוא החליף עבודות בתדירות גבוהה, כך שהנכות התפקודית אינה עולה על הנכות הרפואית.
טענה נוספת מצדה של הנתבעת היה כי נוסף על האחריות שיש לה על האירוע יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 80% מכיוון שהוא ידע שהמדרגות רטובות ולא נזהר ואף ירד מבלי להיעזר במעקה.
לאחר שמיעת הצדדים בית המשפט קבע כי האחריות מוטלת על הנתבעת. על המעסיק לדאוג לבטיחות העובדים, להדריך אותם כיצד לנהוג במצבי סיכון ולנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. במקרה זה הנתבעת נהגה ברשלנות וניתן היה בקלות למנוע את התאונה אם הייתה מנחה את עובדיה לנקות את הרצפה בסוף היום ולא בתחילתו.
יש לשטוף את הרצפה בסוף יום עבודה ולא בתחילתו
עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהנתבעת לא נושאת במלוא האחריות מכיוון שהוכח כי התובע ידע שהמדרגות רטובות ובכל זאת לא נקט באמצעי זהירות. משכך, הוטל עליו אשם תורם בשיעור של 15%.
כדי להכריע בעניין שיעור הנכות בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר קבע שהנכות הרפואית של התובע היא בשיעור של 16.5%. בית המשפט בחן את ההשפעה של הנכות על יכולת העבודה של התובע וקבע נכות תפקודית בשיעור של 15%.
כמו כן, בית המשפט גרס כי בשל גילו הצעיר של התובע בעת התאונה ניכר כי פציעתו השפיעה על קשיי השתלבות במעגל עבודה והקטינה את היצע מקומות העבודה הפתוח בפניו. לכן בית המשפט קבע שיש לחשב את הפסדי השכר בעבר לפי שכרו הממוצע בעת האירוע ואילו את אובדן כושר ההשתכרות יש לחשב לפי 80% מהשכר הממוצע במשק כיום.
נוסף על כך, בית המשפט קבע שהתובע זכאי לפיצויים בגין העזרה שקיבל ממשפחתו בעקבות מגבלותיו. משכך, על הנתבעות לשלם פיצויים בסך 105,000 שקלים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר, הפסדי שכר בעתיד, הפסד פנסיה ועזרת הזולת וכן הוצאות משפט ושכר טרחה לעורך דין בסך 24,000 שקלים.
ת"א 23250-05-14
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.