שף שעבד ברשת סופרים במרכז הארץ פוטר בזמן ששהה בחופשת מחלה. השף הגיש תביעה נגד המעסיקה בטענה שלא נערך לו שימוע כדין טרם הפיטורין. המקרה עלה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שם נקבע כי על המעסיקה לשלם לעובד פיצויים בשל התנהגות לקויה בשל פיטורין בעת חופשת מחלה ולא בגלל השימוע.
לפי עובדות התביעה, במשך חמש שנים עבד התובע כשף במחלקת האוכל המוכן של אחד מסניפי הרשת. בדצמבר 2013 התובע היה מעורב בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח הלאומי הכיר כתאונת עבודה. לאחר התאונה התובע שהה בחופשת מחלה. לאחר שלושה חודשים חזר לעבודה לזמן קצר, אך בשל כאבי גב קיבל חודשיים נוספים של ימי מחלה.
בזמן חופשת המחלה קיבל התובע זימון לשימוע לפני פיטורין כשהעילה לפיטורין היא תפוקת עבודה נמוכה. התובע לא הגיע לשימוע ולכן השימוע נערך שלא בפניו, לאחריו קיבל הודעה על הפסקת עבודה ושולמו לו פיצויי פיטורין, פדיון חופשה והודעה מוקדמת.
בתביעה שהגיש טען התובע כי הנתבעת מנעה ממנו להשמיע את דבריו כאשר זימנה אותו לשימוע בזמן שהיה בחופשת מחלה ובגלל מצבו הרפואי לא הגיע לשימוע. מכך עלה כי השימוע לא נעשה מתוך כוונה אמתית לשמוע את טיעוניו וכי הפיטורין היו שלא כדין.
טענה נוספת של התובע הייתה שבמאי 2013 הנתבעת העבירה אותו לסניף אחר בעיר מרוחקת במרחק של כשעת נסיעה מביתו והיא אף חייבה אותו להסיע עובדים נוספים, אך הוא לא קיבל תשלום נוסף בעבור הנסיעות שנוספו לו.
לאיתור עורך דין בתחום זכויות עובדים לחץ/י כאן
מנגד טענה הנתבעת כי העובד פוטר כדין לאחר שבחר לא להגיע לשימוע. כמו כן, החוק אינו מונע פיטורין של עובד בעת חופשת מחלה בגין תאונת עבודה, ולא כל שכן כאשר התאונה אירעה יותר מחצי שנה קודם לפיטורין. הנתבעת ביקשה לדחות את הטענה בגין הפסד שעות נסיעה משום שנוסף על התשלום על הנסיעות, היא העמידה את הרכב לרשותו של התובע ואף נשאה בהוצאותיו, לרבות תשלום על הדלק.
האם התובע ויתר על זכותו כשלא הופיע לשימוע?
לאחר שמיעת הצדדים בית המשפט הסכים כי ישנו ליקוי בהליך הפיטורין של התובע, אך לא בשל השימוע שנעשה ללא נוכחותו, אלא משום שהוא פוטר בעודו בחופשת מחלה, כך שהתובעת מנעה ממנו למצות את יתרת ימי המחלה שצבר.
עם זאת, בית המשפט תמך בטענת המעסיקה שגרסה כי התובע ויתר על זכותו להשמיע את טענותיו לפני הפיטורין. זאת לפי עדותו של התובע שממנה עלה כי הוא עדכן את המעסיקה על חופשת המחלה ועל כך שלא יגיע לשימוע רק ביום השימוע עצמו.
בעניין תשלום הנסיעות, החוק קובע כי כאשר אין הסכם אשר קובע כי זמן הנסיעה לעבודה וממנה נחשב לשעות עבודה, העובד אינו עומד לרשות המעסיק ומשכך הוא אינו זכאי לתשלום בעבורן.
במקרה זה ניתן היה לראות את זמן הנסיעה לעבודה ואת איסוף העובדים הנוספים כשעות עבודה רק אם הייתה סטייה משמעותית מהדרך הרגילה. ואולם, לפי דוח הנוכחות התובע הטביע אצבע בסניף הנתבעת הקרוב לביתו ולא בסניף המרוחק, דבר אשר הפריך את הטענה שהוא נדרש לנסוע בכל יום מרחק רב מביתו. משכך נדחה רכיב התשלום על הנסיעות.
לאור זאת בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לעובד פיצויים בסך 45,000 שקלים בגין פיטורין שלא כדין ויתרת ימי מחלה שלא מוצו טרם הפיטורין וכן תשלום בגין הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.
סע"ש 24013-07-15
הכתבה באדיבות אתר LawGuide.co.il
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.