בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דחה תביעה נזיקין נגד המרכז הרפואי סורוקה בגין רשלנות רפואית בלידה שגרמה לעובר נזקים גופניים וקוגניטיביים. העליון קבע כי יש לפצות את התובעים בסך של 300,000 שקלים בגין פגיעה באוטונומיה.
על פי עובדות התביעה, בשנת 1995, הגיע היולדת, כבת 33 שנים, בשבוע 37 להריונה לחדר לידה בבית החולים סורוקה, המצוי בבעלותה של שירותי בריאות כללית. לאם החלו כאבי צירים וירידת מים, והוחלט על ידי הצוות הרפואי להעבירה ללידה וגינלית. בחדר לידה החליט הרופא התורן, לבצע פקיעת מים יזומה ובמצב של פתיחה מלאה נצפתה האטה בדופק הלב של העובר.
ההורים: השימוש במכשיר הוואקום נעשה בצורה רשלנית
לאחר היוועצות טלפונית עם רופא כונן, הוחלט על המשך לידה באמצעות ואקום. הרופא התורן לא הצליח לקדם את הלידה באמצעות צלחת ואקום מספר 3 והחליף לצלחת מספר 4, בינתיים הגיע הרופא הכונן והמשיך את הלידה. משיכת הראש בעזרת הוואקום הובילה ליציאת הראש, אולם בשלב זה נגרמה כליאת כתפיים שגרמה לקושי בהמשך הלידה.
הרופא הכונן לחץ על עצם החיק והתינוקת יצאה לאוויר העולם במשקל 4,190 גרם. סמוך ללידתה, התעוררו קשיי נשימה ומצבה הכללי היה קשה, עקב כך התינוקת הונשמה והועברה למחלקת טיפול נמרץ, שם אובחן שטף דם בגולגולת, פגיעה במקלעת העצבים שהובילה לשיתוק יד שמאל, כתמי קפה בחלב בעורה ושיתוק בסרעפת ימין ובמיתר הקול הימני.
לאיתור עורך דין בתחום רשלנות רפואית לחץ/י כאן
התינוקת אושפזה במחלקת ילודים ופגים במשך חמישה חודשים. היא נזקקה לחמצן עד שהגיעה לגיל 88 ימים, שבמהלכם עברה ניתוח פליקציה לקיבוע הסרעפת. ביום 89 חלה התדרדרות קשה במצבה, והיא לקתה בהלם ספטי, זיהומי, שנגרם כתוצאה מאלח דם. כתוצאה מכך התינוקת סבלה מקריסת מערכות ותועדה הרחבה של חדרי המוח ואוטם מוחי. מאז היא סובלת מנכות קשה ופגיעה קוגניטיבית חמורה. כיום היא כבת 22 שנים, מוגדרת כנכה 100% וזקוקה לטיפול תומך בכל שעות היממה.
ההורים טענו כי התרשלות רפואית בהליך הלידה היא שהובילה לתוצאה הקשה, ובעיקר ההחלטה על הליך וגינלי במקום ניתוח קיסרי, וכי טרם הלידה לא התבצעה הערכת משקל באולטרסאונד והאפשרות לניתוח קיסרי לא נשקלה כראוי. ההורים הוסיפו וטענו כי השימוש במכשיר הוואקום נעשה בצורה רשלנית, על ידי רופא תורן שאינו מוסמך לכך.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בטענה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי, ולא הוכיחו במאזן הסתברויות, קשר סיבתי ישיר של סיבה ותוצאה ממאורעות הלידה ועד לקרות הנזק.
לאחר בחינת המקרה באמצעות חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי אי ביצועה של הערכת משקל אולטרסונית והסתפקות בהערכת גובה הרחם עולה כדי התרשלות מצד בית החולים, אולם סבר כי לא הוכח קשר סיבתי עובדתי בין אירוע הלידה לנזקים החמורים.
עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש לפצות את ההורים בגין פגיעה באוטונומיה, מאחר שהצוות הרפואי לא יידע את היולדת לגבי הסיכונים הכרוכים בלידה וגינאלית, למרות שמדובר בלידה בסיכון גבוה, וחרף בקשת היולדת, הצוות כלל לא בחן את האפשרות של הפנייתה לניתוח קיסרי. לפיכך הערעור התקבל חלקית ושירותי בריאות כללית חויבה בסכום של 300,000 שקלים עבור הנזק של פגיעה באוטונומיה.
ע"א 169/15
הכתבה באדיבות אתר משפטי lawguide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.