כיצד לנהל הליך גירושין מבלי לאבד את הראש?

למי שעוסק בתחום דיני המשפחה, תופעת פירוק המסגרת המשפחתית לאחר החגים היא תופעה מוכרת, החוזרת על עצמה בנתונים משתנים מדי שנה. לפעמים זה במסגרת ההחלטות לפתוח דף חדש ולפעמים זו תוצאה ישירה של המתחים הכרוכים סביב החגים.

חשוב לציין כי לרוב מדובר בזוגות שזרעי הפורענות כבר היו קיימים בביתם ושהקיץ והחגים מהווים המניע או הטריגר לקבלת ההחלטה לפתוח בהליך של פירוד וגירושין.

במסגרת הליך גירושין, ניתן בהחלט כי בני הזוג יגיעו להסכמה, כאשר הנושאים העומדים על הפרק הם לרוב: משמורת ילדים, שיעור דמי מזונות וחלוקת הרכוש. הצדדים יכולים להגיע להסכמה במסגרת ניהול משא ומתן על ידי עורך דין אחד לשני הצדדים, ניהול משא ומתן על ידי כך שכל צד מיוצג ומלווה על ידי עורך דין מטעמו, גישור גירושין, הסכם גירושין, ובמקרים של העדר הסכמה - הגשת תביעות בכל נושא, אל אחת מן הערכאות המוסמכות, כאשר ההכרעה הסופית במקרה של העדר הסכמה תהיה בידי השופט/ת או הדיינים.

האלטרנטיבות העומדות בפני צדדים החפצים להתגרש -

1. ניהול מו"מ אפקטיבי בהליכי גירושין

לדעת עוה"ד לוסי מאיר, מה שמבדיל עורך דין רגיל לעורך דין מעולה בתחום דיני המשפחה הוא הימצאות 2 תכונות קריטיות: אסטרטג ברמה הגבוהה ביותר ויכולות גבוהות בניהול משא ומתן.

עו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה יידע היטב להתמודד עם אתגרים הנראים כאתגרים שקשה לצלוח, עו"ד מנוסה בתחום יידע להתמודד עם מו"מ מורכב, הכולל בתוכו אלמנטים משברים הנובעים מהאמוציות הגבוהות.

ניהול מו"מ הינו עדיין האלטרנטיבה שבה הזוג חפץ להגיע להסכם גירושין להבדיל מהגשת תביעות לבתי המשפט או בתי הדין. בניהול מו"מ המשמעות היא כל אחד מהצדדים "מחזיק" עורך דין מטעמו, המלווה אותו בתהליך והמצוי בהידברות עם עורך הדין של הצד השני ובאמצעות מספר מפגשים בודדים, ניתן בהחלט להוביל את בני הזוג להסכם גירושין מיטבי.

לפנייה ישירה לעוה"ד לוסי מאיר לחץ/י כאן

2. גישור גירושין

נקודת הראייה של עורכת הדין לוסי מאיר היא כי "סכסוכים משפחתיים הם המתאימים ביותר להליכי גישור, "חייבים להבין שמדובר במערכת יחסים ממושכת, אשר אינה מסתיימת בעת שניתן הגט, אלא צפויה שתימשך גם לאחר שהסתיים ההליך המשפטי או לאחר שניתן הגט, יש ילדים משותפים שצריך לקבל עליהם החלטות שונות לעיתים גם רכוש משותף שצריך לקבל עליו החלטות בעתיד ולכן עדיף להנהיג מההתחלה תקשורת מיטיבה, אשר מושגת בהליכי גישור".

בשונה מניהול משא ומתן, בגישור, נבחר על ידי בני הזוג עורך דין אחד, אשר ילווה את שני בני הזוג עד להגעה להסכם גירושין. גם בגישור גירושין אנחנו עדיין מדברים על אלטרנטיבה לתביעות בבתי המשפט ובבתי הדין, וגם כאן בגישור גירושין, התוצאה תהיה הסכם גירושין.

לא לכל אחד מתאים הליך של גישור, לא בכל מקרה ו/או בכלל הנסיבות אפשר להציע גישור, לצד זאת גם חשוב לציין כי גישור צריך את הזמן שלו, הבשלות שלו והתאמת המקרה ואופיים של האנשים לתהליך של גישור, אולם בהחלט עורכת דין לוסי מאיר ממליצה שלא לוותר או לפחות לבחון האם אתם מתאימים להליך של גישור גירושין לפני שפונים לאלטרנטיבה של הגשת תביעות.

3. חוק גישור חובה בדיני משפחה

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה שהוא החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. על פי החוק החדש, זוגות המעוניינים לפרק את התא המשפחתי מחויבים ללכת לפגישות אצל עובדת סוציאלית ולקבל החלטות בעניין מזונות, משמורת, הסדרי שהייה, חלוקת רכוש ועוד.

החוק נועד להימנע ככל הניתן ממלחמות גירושין מתישות, יקרות וארוכות, לצמצם התדיינויות משפטיות ולקדם ישוב סכסוכים משפחתיים בהסכמה בהידברות ובדרכי שלום. על פי הוראות החוק, בני הזוג מחויבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולעבור עד ארבעה מפגשים. כאשר המפגש הראשון, ללא נוכחות עורכי דין, החל מהמפגש השני ועד הרביעי, ככל שבני הזוג חפצים להמשיך בדרך של החוק החדש, או אז יתלווה אליהם עורכי הדין.

לחוק החדש – מטרה מצוינת – כאמור לצמצם מלחמות גירושין.
יישומו של החוק – פחות טוב כך מדווחת עורכת הדין לוסי מאיר מהשטח.

כך למשל - עובדת סוציאלית אינה יכולה להוות תחליף לידע המשפטי והמקצועי של עורך דין בתחום דיני משפחה ואף אינה מוסמכת להחליף מגשר בעל הכשרה, ואינה בעלת יכולות ומיומנות לגשר בין הצדדים ולהביאם לכדי הסכם כולל, על כן ישנה חשיבות מכרעת לליווי עורך דין גם בהליך הגישור ביחידת הסיוע.

עוה"ד לוסי מאיר מדווחת אחרי שנה מאז החוק החדש שתוצאותיו העיקריות הן שתיים:

האחת, במקרים מורכבים, החוק החדש אינו מסייע להבאת צדדים לידי הסכם והצדדים מגיעים בסופו של יום לבתי המשפט ולבתי הדין כפי שהיה לפני תחילתו של החוק.
השנייה, והיא החיובית מבניהם, היא שזוגות רבים מבינים היום, שהליך של גישור באמצעות יחידת הסיוע של בית המשפט הוא הליך ארוך יותר, מסורבל ועד שאת/ה מגיע/ה לפגישה אצל העובדת סוציאלית, היא אינה יכולה לסייע לך כפי שעורך דין או מגשר שהוא עורך דין יכול לסייע לך,. באופן כזה, זוגות רבים מעדיפים היום לפנות מיד לעורך דין מגשר ושלא לעבור את הסחבת שקיימת על פי החוק החדש. זוגות אחרים, אחרי המפגש הראשון ביחידת הסיוע, מעדיפים לסיים שם את ההליך ופונים לעורך דין שיביאם להסכם גירושין.

זוגות המתגרשים והמעדיפים לחסוך את ערכאות השיפוטיות, ניתן בהחלט להגיע להסכמות הדדיות המשביעות את רצון שני הצדדים, כפי שאמרנו קודם - בין אם בסיוע של מגשר גירושין, עורך דין לענייני משפחה משותף לשני בני הזוג, או עורכי דין נפרדים לכל צד לצורך ניהול מו"מ. בתומו של ההליך, יחתמו בני הזוג על הסכם גירושין וכך יביאו לסיום יעיל ומהיר של הליך הגירושין.

לשם ניסוח ועריכת הסכם גירושין, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר בעל יכולות גבוהות בניהול משא ומתן, אשר "חי את השטח" מופיע בבתי המשפט ובבתי הדין וידע להעלות בפני בני הזוג נושאים עתידיים שעלולים להוביל למחלוקות וידאג לנסח את אותם מצבים עתידיים בהסכם הגירושין שעורכים היום ולמניעת מחלוקות בעתיד. זכרו כי הסכם גירושין צופה פני עתיד, וככזה חשוב בהווה לדון ולדאוג לסגירת כל הפערים ו/או המחלוקות אשר עשויות "לתפוס" את בני הזוג בעתיד.

בתום ניהול המו"מ וניסוח הסכם הגירושין, יגיש עורך הדין שליווה את הצדדים, את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

לפני מתן אישור סופי על הסכם גירושין, השופט/ת או הדיין מברר עם הצדדים אם הם מבינים את משמעות הסעיפים והשלכותיהם, אם הם שלמים עם הכתוב בהסכם ואם חתמו עליו מרצונם החופשי. ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, לאחר אישור בית המשפט או בית הדין, והוא מחייב את הצדדים לקיים את סעיפיו באופן מלא. אחרי קבלת הגט תמה ההתדיינות המשפטית, הליך הגירושין מסתיים ובני הזוג ממשיכים בחייהם.

4. הגשת תביעות לבתי המשפט או לבתי הדין הרבניים

האלטרנטיבה של פנייה לערכאות לא תתחיל לפני שבחנו - לאיזו ערכאה שיפוטית כדאי לפנות?

הליכי גירושין מתחלקים לשתי ערכאות שיפוטיות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ישנה חשיבות רבה לקביעת הדרך שבה יוגשו התביעות ולאיזו ערכאה שיפוטית בהתאם לנסיבות המסוימות של כל מקרה, עם זאת מדגישה עוה"ד לוסי מאיר, המיתוס כי בית הדין הרבני עדיף לגברים ובית המשפט לענייני משפחה טוב בהכרח לנשים אינו נכון.

ניתן לדוגמה מקרים בהם המיתוס אינו נכון כלל ועיקר - יהיו מקרים בהם נמליץ לאישה דווקא לפנות אל בית דין הרבני, כמו במקרה של תביעה לשלום בית אשר תסייע לה לקבל מדור ספציפי, ואף להגיש תביעה למזונות אישה ברבני(!) ולא בבית משפט. כמו כן, בנסיבות מסוימות לא תמיד נכון טאקטית להמליץ לבעל/לגבר הגיש תביעת גירושין ברבני, אשר עלולה "להקים" עליו תביעת כתובה.

לצורך קביעת אסטרטגיה משפטית התואמת את נסיבותיו של המקרה רצוי להתייעץ עם עורך דין העוסק אך ורק בתחום דיני משפחה, הבקיא היטב ברזי הפסיקה והחקיקה וידע להתוות ללקוח את הדרך המשפטית הנכונה והטובה ביותר עבורו ועבור השגת מטרותיו.

והדרך להתחיל זאת, היא באמצעות קביעת פגישת ייעוץ מסודרת במשרד עורכי הדין

אל תתפשרו בבחירת עורך הדין שילווה אתכם בהליך הגירושין!

ובאופן טבעי עולה השאלה - איך לבחור עורך דין לגירושין?

מורכבותם של הליכי הגירושין מצריכה אישיות נעימה ואנושית המסוגלת לספק מענה מקצועי חסר פשרות, לעודד הידברות ולנהל מו"מ בתזמון הנכון. לפני שבוחרים עורך דין לענייני משפחה אשר ילווה אתכם בהליך, חשוב לברר כי הוא עוסק בתחום דיני המשפחה ובתחום זה בלבד. יש לברר אם הוא מיומן ומנוסה כדי לבצע שינויים באסטרטגיה בהמשך ההליך, ואף רצוי וחשוב לא פחות שתהיה כימיה ביניכם לאדם המייצג אתכם, שתרגישו נוח לספר לו את מלוא העניינים, גם אלו שפחות מציבים אתכם באור חיובי, בסופו של יום עורך הדין הופך להיות איש סודכם וככזה חשוב שתחושו עמו בנוחות לצעוד דרך, חשוב לבדוק אוריינטציה של עורך הדין – האם הוא כזה שסבור שחשוב שתהיו מעורבים בהליך ובכל מה שמוגש לבתי המשפט או בתי הדין, עורך דין כזה וודאי יהיה זמין עבורכם.

הכתבה מאת עוה"ד לוסי מאיר באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.