בחודש יוני 2011, כאשר התובעת הייתה כבת 23 שנים, היא הגיעה למרכז מסחרי בחיפה, וכאשר יצאה מהחניון היא נתקלה בשרשרת ברזל שנתלתה בכניסה ונפלה. כתוצאה מכך נחבלה התובעת בעיקר בכף ידה השמאלית ובסנטרה.
בנסיבות אלו פנתה התובעת אל בית משפט השלום בתל אביב יפו, והגישה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, נגד עיריית חיפה ונגד הבעלים של המקרקעין, מפעילי החניון ומעסיק השומר האמון על הורדת והרמת השרשרת. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית אחריות הנתבעים ולבחון האם הם חבים חובת זהירות לתובעת והאם התרשלו.
התובעת טענה כי פציעתה שגרמה לשבר ביד, הגבלות תנועה וצלקת בפניה, נובעת מההתקלות בשרשרת שנתלתה בכניסה לחניון ואלמלא ההתקלות לא הייתה נפגעת, על כן, קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות, המפגע והנזק. התובעת צירפה תצלומים מזוויות שונות של מקום התאונה לכתב התביעה ולתצהיר, ומהם עלה כי לא ניתן להבחין בשרשרת, ואף ניתן היה לצפות כי אדם המבקש להיכנס רגלית למקום ייתקל בה.
השומר, אשר היה אחראי לכניסת ויציאת הרכבים במועד האירוע, הצהיר כי התאונה התרחשה בזמן שהתובעת הייתה בדרכה לצאת מן החניה, ומסר כי מעסיקיו לא הורו לו להזהיר הולכי רגל מפני סכנת ההתקלות בשרשרת, אלא תפקידו התמצה במניעת ובהתרת כניסת כלי רכב לחניון.
דברי השומר עמדו בניגוד לתצהירו של הנתבע השני, שהוא בעל המקרקעין, אשר לא טרח להתייצב לדיון ההוכחות ולא נחקר על תצהירו. על סמך עדויות התובעת והשומר, והתמונות של מקום האירוע, הגיע בית המשפט למסקנה כי הבעלים של החניון, המפעילים ומעסיק השומר, אחראים לקרות התאונה, והם נדרשים לפצות את התובעת בגין נזקיה.
לאיתור עורך דין בתחום נזקי גוף ותאונות לחץ/י כאן
לגבי הנתבעת הראשונה, עיריית חיפה, סבר בית המשפט כי הבעלים במקרקעין היא של הנתבעים האחרים או מי מטעמם. ולעירייה זכות חכירה אך זו נועדה לשם כריית מנהרות מתחת לפני הקרקע ובכל מקרה השרשרת הונחה בשטח הפרטי ולא על מדרכה שבשליטת העירייה.
במקרה זה, המעבר היה סגור בשרשרת ונועד לכניסת כלי רכב בעיקרו. על כן בית המשפט הגיע למסקנה כי אין להטיל אחריות על העירייה, שכן הדבר אינו מחויב נוכח הנסיבות ואינו בר ביצוע בהתחשב במספר המקרים הדומים ברחבי העיר ויכולת העירייה לפקח, למנוע ולהסיר מפגעים כגון זה.
עוד קבע בית המשפט, כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 20%, מאחר שהן מהצילומים והן מעדות השומר, עלה כי ניתן היה להימנע ממעבר במקום המפגע. יתר על כן, התאונה אירעה בשעה שהתובעת חזרה לכיוון רכבה, כלומר, לאחר שכבר חצתה פעם אחת את שרשרת הברזל והייתה מודעת לקיומה.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 152,100 שקלים ובהפחתת האשם התורם, חייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 121,700 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 28,500 שקלים. מאחר שהתביעה נגד עיריית חיפה נדחתה, חויבה התובעת לשאת בהוצאות ושכר טרחת העירייה בסכום כולל של 28,500 שקלים.
ת"א 53841-06-14
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.