ביהמ''ש העליון קבע בפסק דין חסר תקדים ומהפכני המשנה סדרי עולם, כי מזונות ילדים במקרים בהם יש משמורת משמעותית לאב, [ובפירוש לא רק במשמורת משותפת אלא די במשמורת משמעותית לאב דהיינו לפחות סדרי שהות לאב עם לינה גם באמצע השבוע] ובמקום בו הכנסות האם משמעותיות והן בקירוב להכנסות האב, קצת פחות או קצת יותר הכנסה לאם מהאב ובוודאי שהכנסות האם גבוהות משמעותית מהכנסות האב, כי אז לאחר בדיקת יכולותיהם של בני הזוג, שני ההורים יחובו באופן שווה ביחס להכנסותיהם במזונות ילדיהם.
מתוך פסק הדין: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה''.
פסיקת מזונות הילדים בעתיד תתחשב הן בהכנסות האב והן בהכנסותיה של האם מכל מקור שהוא, זאת משום שבג''ץ העמידו את פסיקת מזונות הילדים בין גיל 6 לגיל 15 כמזונות מדיני צדקה, [היינו החיוב של הורי הילדים במזונות הילדים הוא חיוב מדין צדקה] ובדיני צדקה האם חייבת כמו האב במזונות ילדיה.
למענה משפטי בפורום טוען רבני לחץ/י כאן
על מי הפסיקה חלה?
כאמור:
1. הפסיקה חלה רק על ילדים מגיל 6 ועד גיל 18. ילדים פחות מגיל 6 עדיין רק האב יחוייב במזונות ההכרחיים של הילדים.
2. הפסיקה חלה רק במקום שהאם משתכרת שכר נאה, במקום שהאם משתכרת שכר נמוך לא חלה הפסיקה.
3. הפסיקה חלה במקום בו לאב יש סדרי שהות משמעותיים.
בבתי הדין הרבניים
ככלל בתי הדין הרבניים אינם מחויבים לפסיקת בג''ץ, בית הדין בבאר שבע נתן פסק דין בעניין שהיה בפניו בבקשת אב להפחתת מזונות [ללא קשר לפסיקת בג''ץ] כמה ימים לאחר מתן פסק הדין בבג''ץ הנ''ל, לדעת בית הדין בבאר שבע מזונות ילדים מגיל 6 ועד 15 אינם מדין צדקה, וגם אם היו מדין צדקה חיוב האב בדין צדקה גדול מחיוב האם, כך עולה מנימוקי פסק הדין, אולם לא מן הנמנע כי בית הדין פסק כך במקרה הספציפי שהיה בפניו בו עתר אב להפחתת מזונות ילדיו שנקבעו בין הצדדים בהסכם גירושין ושינוי הנסיבות שם לא היה גדול.
למרות האמור, נציין כי לא מן ההכרח שכך יפסקו בכל בתי הדין הרבניים [שבהם אין פסיקה מחייבת, בתי הדין לא מחויבים לפסיקה תקדימית מחייבת אף לא של בית הדין הגדול, אלא מחויבים לדין האישי ההלכה היהודית על פי הבנתם האישית של הדיינים באותו הרכב] לדעת רוב הדיינים מזונות ילדים בין גיל 6 לגיל 15 אכן הינם מדין צדקה ונראה לצפות שאף שבתי הדין לא יפסקו לפטור את האב לחלוטין מכל מקום הם יתחשבו בהכנסותיו ובכמה יוותר לו למחייתו וצרכיו לאחר תשלום מזונות הילדים, זאת כדי להפחית את סכום המזונות בה יחייבו אב במזונות ילדיו.
לאור האמור מתבקשת השאלה, מה לגבי בני זוג אשר ניתן פסק דין למזונות ילדים לפני פסיקת בג''ץ, האם לאב תהיה עילה להפחתת מזונות ילדים ולו משום פסיקת בג''ץ המהווה שינוי של ההלכה שנהגה בעבר?
לא מן הנמנע כי עתה לאחר פסיקת בג''ץ, אבות שקיבלו בעבר פס''ד המחייבים אותם במזונות ילדים למרות סדרי שהות רחבים לאב הכוללים בתוכם לפחות לינה באמצע שבוע מעבר לכל שבת שניה, [או שהגיעו להסכם בעניין מזונות הילדים] יבקשו להפחית את מזונות הילדים לאור הפסיקה החדשה, ואכן למשרד הח''מ פנו כמה וכמה אבות בבקשה מעין זו.
יוער כי במקרים בהם עדיין לא נפסקו מזונות הילדים, [אף בהליכים המתנהלים זה מכבר ועוד לפני פסיקת בג''ץ הנ''ל] בתי המשפט יפסקו על פי פסיקת בג''ץ האחרונה אף שההליכים החלו עוד לפני שפורסמה החלטת הבג''ץ בעניין זה.
בהליכים אשר כבר הסתיימו עוד קודם לפסיקת בג''ץ, מקובל בפסיקה כי פסק דין למזונות ילדים אף פעם אינו סופי ופתוח לשינויים לאור שינוי נסיבות מהותי. [כגון העלאה או הורדה משמעותית במשכורת של אחד מבני הזוג, הקמת משפחה חדשה ולידת ילדים נוספים ועוד] נראה שלאור פסיקת בג''ץ אף שלא יבטלו כל פס''ד למזונות ילדים שניתן בעבר, [אף משום חוסר הצדק שבדבר כדי לא לפגוע בעקרון ''אינטרס ההסתמכות'' היינו האם הסתמכה על הפסיקה בעבר וניהלה את ענייניה לפי הפסיקה הקודמת.] מכל מקום המשקל אותם נתנו בבתי המשפט בעבר בנושא שינוי נסיבות מהותי יופחת ואף בשינוי נסיבות קטן יותר בתוספת חוסר הצדק של פס''ד שניתן בעבר לפני הפסיקה החדשה יופחתו סכומי מזונות הילדים.
אולם כאשר הצדדים הגיעו להסכם על מזונות הילדים על האב לעבור משוכה יותר קשה כדי לשנות הסכמה למזונות ילדים. שינוי נסיבות משמעותי יותר ממקרה שבו נפסקו מזונות ילדים בפסק דין.
יש גם משמעות לתקופת מתן פסק הדין או ההגעה להסכם ככל שמדובר בתקופה קרובה בה כבר היה ידוע על הערעורים שהוגשו בבג''ץ והאפשרות שבג''ץ ישנה את ההלכה בעניין מזונות הילדים ההשענות על עקרון ''אינטרס ההסתמכות'' תופחת מצד אחד, מצד שני הדבר יהווה נטל מוגבר על האב במקרים של הסכמים מדוע ולמה לא הוסיף בהסכם התנייה למקרה בו ישתנה הדין.
בבתי הדין הרבניים לרוב יפחיתו את מזונות האב רק בכפוף לכך שהוא יוכל להראות ולהציג שחייו וחיי ילדיו קשים יותר לאחר פסיקת המזונות וקשה לו להחזיק מעמד במצב הנתון.
לאחר מתן החלטת בג''ץ הנ''ל המוסכמה [המקובלת בציבור] כי לאם עדיפות בפסיקת מזונות ילדים בבית המשפט שינתה כיוון וכעת במקרים בהם יש משמורת משמעותית לאב והכנסות גבוהות גם לאם וקרובות להכנסות האב, דווקא לאב יש יתרון לדיון במזונות ילדים בבית המשפט, ואבות הם אלו שירוצו לתפוס סמכות בבית המשפט ולעומתם האמהות יעדיפו לתפוס את הסמכות בבית הדין הרבני.
אולם כאמור לא מדובר בכל מקרה ולכן לפני פתיחת הליכים משפטיים בבתי המשפט למשפחה או בבית הדין כדאי מאד להתייעץ עם עו''ד או טו''ר, לפרוט את פרטי המקרה ואת הנתונים של הצדדים על מנת לקבל את ההמלצה למקום הדיון בו יש יתרון לכל צד.
הכתבה מאת טו"ר אביחיל צדוק באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il