אישה שנכוותה בנובמבר 2014, במהלך פדיקור, פנתה לאחרונה אל בית משפט השלום ברמלה והגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה. התביעה הוגשה תחילה נגד בעלת המכון בלבד, וזו טענה כי היא משכירה פינת עבודה לפדיקוריסטית, אשר שפכה את המים הרותחים ואין ביניהם יחסי עובד מעביד. לטענתה, הפדיקוריסטית היא שטיפלה בפועל בתובעת וקיבלה את התשלום עבור הטיפול. לפיכך, תוקן כתב התביעה ופדיקוריסטית צורפה כנתבעת נוספת.
הפדיקוריסטית הכחישה את קרות האירוע, וטענה כי מדובר בטיפול רגיל, שבמהלכו השרתה התובעת את כפות רגליה בקערת מים פושרים. הטיפול, לטענתה, הסתיים לשביעות רצונה של הלקוחה, ששילמה עבורו, הודתה לה ועזבה את המקום ללא כל תלונה. רק כעבור זמן נזכרה לפנות באמצעות אמה במטרה לסחוט אותה.
התובעת, אשר מסרה כי נהגה לבצע טיפולי פדיקור אחת לחודש במכון היופי של הנתבעת, טענה כי ביום האירוע, הופנתה על ידי בעלת המכון לפדיקוריסטית כדי שזו תבצע את הטיפול. התובעת סברה כי היא עובדת מטעם המקום, ותיארה בפני בית המשפט כי נתבקשה להכניס את כפות רגליה לתוך קערת מים פושרים לשם ריכוכן.
בשעה שהנתבעת הוסיפה מים רותחים לקערה, אחת הלקוחות שישבה בצד, שוחחה עמה, היא הסתובבה ולא הסתכלה ושפכה על רגליה את המים הרותחים. התובעת העידה כי ניסתה להוציא במהירות את רגליה כדי שלא תיכווה, אך המים נשפכו על גב רגלה השמאלית וגרמו לכוויה.
לאחר שנשפכו המים הרותחים, התובעת נאנקה מכאבים. הנתבעות נתנו לה משחת אלוורה, והיא המשיכה את הטיפול כשהיא בוכה. בשלב ראשון האזור הפגוע האדים, לאחר כשעתיים הופיעה שלפוחית, אשר נפתחה כעבור יומיים ובהמשך בוצעה כריתה כירורגית של נגע עורי ללא תפירה במקום.
לאיתור עורך דין בתחום תאונות ונזקי גוף לחץ/י כאן
בעלת המכון והפדיקוריסטית אישרו כי התובעת הייתה בטיפול ביום הנטען ואף מצאו את הקבלה על התשלום בגינו. בנוסף, העידו כי אמה של התובעת פנתה אליהן בסמוך לאחר האירוע, והחלה לאיים עליהן במטרה לסחוט אותן ולקבל פיצויים.
לאחר עיון בכתבי הטענות, בתמונות ובתיעוד רפואי, שמיעת עדויות הצדדים וסיכומיהם, הגיע בית המשפט למסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח את האירוע הנטען שפיכת מים רותחים על כף רגלה, במידת ההוכחה הדרושה בהליך אזרחי.
בית המשפט קבע כי הפדיקוריסטית היא המעוולת הישירה, ומאחר שבחרה לבצע טיפולי קוסמטיקה, חובה היה עליה לנהוג ברמת הזהירות והמיומנות הנדרשות ממי שעוסק בכך.
בית המשפט ציין כי שפיכת מים רותחים על כף רגלה של לקוחה היא פועל יוצא של חוסר תשומת לב בעת ביצוע הטיפול ושל שיטת עבודה לא בטיחותית ושאינה ראויה.
לגבי בעלת המכון, קבע בית המשפט, כי למרות שהנתבעת השנייה עבדה אצלה כעצמאית, היא עדיין אחראית לבטיחותם של לקוחותיה ולשלמות גופם ואף אחראית על התנהלות הטיפולים במכון. כמו כן, הסכמתה של התובעת לקבל את הטיפול נבע מאמונה בבעלת המכון לאור היכרותן הממושכת, ותוך הסתמכות על כך שהיא מוודאת כי הפדיקוריסטית פועלת במיומנות, באופן מקצועי ותוך הנהגת שיטת עבודה בטוחה. לפיכך, מצא לנכון לייחס לבעלת המכון, אחריות בשיעור 20% לנזק.
בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעות לשלם לתובעת, בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה, סך של 16,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 2,800 שקלים ואגרה.
ת"א 26301-07-15
הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.