חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כחלק מהמהפכה החוקתית של 1992, השפיעה באופן ישיר על שורה של חוקים קיימים. המחוקק נאלץ לשנות חוקים כך שיתאימו למגמה החדשה, לפיה לזכויות הפרט בישראל יש מעמד חוקתי. המטרה היא לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות של אנשים ובעצמאות שלהם.
אחד החוקים שרק לאחרונה זכה לתיקון מעין זה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בשינוי, המוכר כתיקון 18 לחוק, קובע המחוקק כי מינוי אפוטרופוס, מצב השולל לחלוטין את זכויותיו ורצונו של אותו אדם, תיעשה רק כמוצא אחרון, ורק במקרים שאין דרך אחרת.
תחת זאת מסדיר המחוקק דרכים חלופיות אשר מייתרות למעשה את מינוי האפוטרופוס, ומאפשרות לאדם להיערך מבעוד מועד למצב של ירידה בכושר החלטה, צפוי או מפתיע, ולהביא לידי ביטוי את רצונו, בהחלטות שיתקבלו לגביו, בשעה שיאבד את כושר ההחלטה שלו.
תכנון משפטי
מונחים כמו "תכנון פנסיוני" או "תכנון כלכלי" מוכרים יותר בציבור הרחב ולאחרונה ניתן גם לשמוע יותר ויותר את המונח "תכנון משפטי". המשמעות של מונח זה היא חתימה על שורה של מסמכים, שיכנסו לתוקף במצבים שאותם נגדיר מראש.
אחד המסמכים החשובים, יציר התיקון החדש לחוק, הוא "ייפוי הכוח המתמשך", שמאפשר לאדם להיערך מראש ובצלילות הדעת למצב שבו הוא עלול לאבד את כושר ההחלטה. לצד "ייפוי הכוח המתמשך" קיימים כלים נוספים כמו: "מסמך הבעת רצון", "תומך בקבלת החלטות" "ומתן הנחיות למינוי אפוטרופוס" אשר מאפשרים לאדם להביא לידי ביטוי את רצונו, ומונעים מצבים של שלילה מוחלטת של הזכות להחליט על גורלו.
לפנייה ישירה אל מימון פאר, משרד עורכי דין לחץ/י כאן
"ייפוי כוח מתמשך"
המסמך החשוב ביותר בחוק לפיו כל אדם, באשר הוא, ובלבד שיהיה בוגר מעל גיל 18, בשעה שהוא בצלילות הדעת, יכול להחליט ולקבוע במסמך רשמי וחתום, מיהו האדם שהוא רוצה שיקבל את ההחלטות בענייניו, אם וכאשר הוא יקלע למצב שבו הוא לא יהיה כשיר לקבל את ההחלטות בעצמו (אי כשירות יכולה להיות תוצאה של אירוע זמני, כתוצאה של טיפול רפואי, בין אם צפוי ובין אם לא, או איבוד כושר החלטה קבוע כתוצאה מתאונה או מחלה מתפתחת).
אגב, ניתן למנות יותר מאדם אחד, ובמיוחד אם הממנה מעוניין לעשות אבחנה בין האדם שיטפל ויקבל החלטות בעניינים האישיים ורפואיים לבין מי שייקח את ההחלטות בעניינים הרכושיים וכספיים. עוד יכול הממנה לקבוע באותו ייפוי כוח מתמשך את אופי ההחלטות שיתקבלו, ובכך להביא לידי ביטוי את רצונו האישי, דבר שאינו מתקיים כאשר ממנים אפוטרופוס.
לדוגמה: יכול הממנה לקבוע אילו טיפולים רפואיים הוא מסרב לקבל, או אילו פעולות כספיות הוא מבקש שיתבצעו בעסק שלו או בחשבון הבנק שלו, ומיופה הכוח שמונה לכך יהיה מחויב להתנהל לפי הנחיות אלו. והחשוב מכל הוא שבאותו מסמך יוכל האדם הממנה לקבוע מהם התנאים בהם יכנס לתוקף ייפוי הכוח.
כך המחוקק מבטיח כי כאשר אדם יערך באופן נכון למצב של אובדן כושר החלטה יקבל הרצון האישי של אותו אדם ביטוי בהנחיות שהוא נתן עוד קודם, כאשר היה במצב של צלילות הדעת. זאת, בניגוד גמור למצב שבו מונה אפוטרופוס אשר יקבל את ההחלטות לפי מיטב הבנתו מבלי להתחשב בשאלה מה היה הרצון של אותו אדם ביחס לשאלה זו או אחרת. מכאן, שהיערכות למצב של אי כושר החלטה היא חשובה ביותר. לעיתים אנו יכולים לצפות מצבים כאלה, למשל, כאשר אדם נימצא בטיפולים, שיש בהם כדי להשפיע על מצב של אי כושר החלטה או במצב של מחלה שיש בה דינמיות, או בשלבי התפתחות מוקדמים של דמנציה וכיו"ב. במקרים אחרים לא ניתן לצפות ועל כן ההיערכות נכונה וטובה לכולם.
בארסנל שיצר החוק קיימים עוד מספר מסמכים שניגע בהם בקצרה:
"מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס"
לא פעם אנו ניצבים בפני מקרים שלאדם אין את מי למנות כמיופה כוח וסביר להניח שבקרות האירוע של איבוד כושר ההחלטה יהיה צורך במינוי אפוטרופוס. לשם כך יצר המחוקק את מסמך "מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס" שעליו רשאי לחתום בגיר שמלאו לו 18 שנים, ובו להנחות מי הוא היה מעונין שיתמנה כאפוטרופוס שלו במידה ובית המשפט יחליט לעשות כן.
במסמך יכול אותו אדם לקבוע את שמו של היחיד או את שם התאגיד, שהוא מעוניין שישמש כאפוטרופוס שלו. עוד יכול אותו ממנה לתת הנחיות מקדימות לאפוטרופוס בדבר החלטות עתידיות שהוא עשוי לקבל בשמו ועבורו.
"מסמך הבעת רצון"
זהו מסמך שמיועד למי שכבר היום ממלאים תפקיד של אפוטרופוס על אדם בגיר אחר: ילד עם מוגבלות, בן זוג אח או הורה. במסמך יכול אותו אדם לקבוע מי הוא מבקש שימלא את מקומו כאפוטרופוס במקרה שבו הוא יאבד את היכולת למלא את תפקידו כאפוטרופוס.
"תומך בקבלת החלטות"
המחוקק סבור שגם אדם שמצוי במוגבלות כזו או אחרת יכול לקבל החלטות ואין זה נכון לשלול ממנו באופן מוחלט את הזכות לקבל החלטות על חייו. על כן, ומתוך הבנה שאותו אדם עשוי להתקשות בקבלת החלטות לבד, קבע המחוקק את המושג "תומך בקבלת החלטות".
המחוקק מתווה דרך לבית המשפט, שלא ללכת לפתרונות קלים בדמות מינוי אפוטרופוס, שבפועל שולל באופן מלא את זכויותיו של האדם, ומפקיע ממנו את הזכות להחליט על חייו. תחת זאת, יכול בית המשפט למנות "תומך בקבלת החלטות" אשר תפקידו לסייע לאדם בתהליך קבלת ההחלטות שלו תוך שימת דגש על "תמיכה" ולא להחליט במקומו. במקרה זה יכול, שהתומך יבוא מקרב בני המשפחה הקרובים או בעל מקצוע, שהנתמך סומך עליו את ידיו, ויכול להיות בטוח לגבי העצות שיקבל ממנו.
מעמדו של האפוטרופוס הכללי בכל ההליכים
המחוקק קבע כי לכל המסמכים הללו יהיה פיקוח חיצוני של האפוטרופוס הכללי והם יכנסו לתוקף רק לאחר שיופקדו אצלו ויאושרו על ידו. המחוקק גם קבע כי לא כל עורך דין יוכל לערוך ולחתום על מסמכים אלו אלא רק מי שהוסמך ע"י האפוטרופוס הכללי.
לסכום נאמר כי המחוקק החל מהפיכה של ממש בכל הקשור לצורך במינוי אפוטרופוס ויצר אפשרות להיערך מבעוד מועד למצב של ירידה בכושר החלטה. היערכות נכונה ותכנון ראוי יכולים להביא לחיסכון של זמן, כסף, ויכוחים וריצות לבתי משפט, והחשוב מכל הוא שהיערכות נכונה ומוקדמת מאפשרת לכל אדם להביא לביטוי את רצונו בשורה ארוכה של עניינים גם לאחר שהוא מאבד את כושר החלטתו.
הרצאות, הכשרות צוותים מקצועיים וייעוץ ניתן לפנות אל החתום מטה. מימון פאר, עו"ד מוסמך מטעם האפוטרופוס לעריכת מסמכים: ייפוי כוח מתמשך, מסמך הבעת רצון, מסמך הנחיות מקדימות.
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.