לעתים מתקיימים הטעמים ביחד, כפי שהמציאות מכתיבה, לעתים רק אחד מהטעמים מתקיים. המשותף לכל הטעמים, מבחינת הטיפול המשפטי, הוא ההסדר החוקי הנמצא בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה המסדירים ספציפית את אופן הטיפול הלכה למעשה בכל מקרה. למול שיקולי רשות האוכלוסין וההגירה, יעמדו בכל המקרים שיקולים ספציפיים של נתין הזר ו/או האזרח הישראלי בהקשר להסדרת מעמד של בן הזוג.
ישנם נתינים זרים המגיעים לארץ עקב איומים המרחפים מעל ראשם בארץ אזרחותם. במקרים אלה יבחנו הנסיבות שמהן הנתינים הזרים נמלטו בכדי להבין האם מדובר ברדיפתם. לעתים מדובר בנסיבות אשר נופלות לקריטריונים של אמנת הפליטים בהתאמה מלאה ולעתים על כף המאזניים עומדות זכויות אדם בסיסיות העלולות להיפגע.
אמנת הפליטים
אמנת הפליטים שעליה חתומה מדינת ישראל מאפשרת הענקת מקלט לזרים אשר עומדים בתנאיה. הנתין הזר צריך להיות מוגדר כ"פליט" בהתאם לאמנה, כדי לקבל את הגנתה. האמנה קובעת כי פליט הוא אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו עקב מאורעות ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי דת, גזע, אזרחות, השתייכות לקיבוץ אזרחי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואינו יכול או אינו רוצה להיזקק להגנת ארצו בגלל הפחד מפני הרדיפה.
לפנייה ישירה אל עו"ד אברהם ישראלוב לחץ/י כאן
מהן הגנות האמנה?
מדינת ישראל לא תטיל עונשים על הפליט שלמעשה נכנס לשטח המדינה או נמצא בה ללא רשות, טרם הסדרת מעמדו. מדינת ישראל לא תגרש ולא תחזיר פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות הארץ שבה יהיו חייו או חירותו בסכנה. מדינת ישראל, תקל ככל האפשר על טמיעתו והתאזרחותו של הפליט.
מקרים שאינם חלק מאמנת הפליטים
מי שנמלט מאלימות כללית כגון מלחמת אזרחים במדינה מסוימת. מי שחשוף לסכנת פגיעה על רקע סכסוך פרטי כלשהוא שאינו נובע מרדיפה על רקע הנסיבות המנויות באמנה, ומי שזקוק לטיפול רפואי שלא ניתן על ידי ארץ מוצאו ובא לישראל בכדי לקבלו.
הפרות אדם בסיסיות שאינן חלק מאמנת הפליטים
ישנם סוגים אחרים של פגיעה בזכויות אדם בסיסיות אשר אינן נכנסות בהגדרת אמנת הפליטים, אבל בנסיבות מסוימות ראויות להיחשב כמעניקות הגנה לנתין הזר. בית המשפט הישראלי קבע תוך כדי התייחסות לאמנת הפליטים כי איום על חייו של מבקש המקלט או פגיעה פיזית כלשהי עולה כדי 'רדיפה' העשויה לזכות בהגנה.
הפרות חמורות של זכויות אדם מוגנות עשויות אף הם להיחשב כ'רדיפה'
תמיד יש לבחון האם מדובר ברדיפה מצטברת, המוגדרת כמעשה של הפרת זכויות אדם או הפליה או הטרדה אשר נעשית באופן שיטתי או חוזר ונשנה. בית המשפט הישראלי עשוי להחשיב מקרים כאלה, כרדיפה המזכה להגנה.
הטיפול בנתין הזר
השלב הראשוני בטיפול הוא מול מחלקת האשרות שבמשרד הפנים. רצוי שטרם פתיחת ההליך, לקבל חוות דעת משפטית מקצועית לעניין סיכויי ההצלחה שבניהול ההליך. עו"ד המתמחה בתחום אשרות יכול אף להתוות את הדרך המיטבית בטיפול ולמנוע, מהמבקש המסדיר את מעמדו, מדריכה על "מוקשים" ומהמורות שבדרך, אף בשלב ראשוני זה.
אין זה סוד שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה מעמידים קשיים רבים על נתינים זרים המבקשים להסדיר את מעמדם בישראל לתקופה ארוכה.
יש לדעת שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה פועלים מכוח חוק וכפופים להוראותיו, בניית אסטרטגיה נכונה מייעלת את ההליך ומונעת עיכובים במתן השירות לפונים. לרוב, באפשרות עוה"ד להתערב למען הפונה, אף בשלב הטיפול למול מחלקת האשרות, בפנייה לרשות ואף לעתים בפנייה לערכאות משפטיות בכדי לקבל סעדים מבוקשים.
הסעד יכול להיות אכיפה של מנהל תקין וגם, אי גירוש, יצירת מעטפת הגנה על המבקש כנגד פעולות המפירות את זכויותיו של המבקש כל עוד שוהה בארץ. חשוב לבנות אסטרטגיה נכונה עוד בטרם פנייה ראשונה למשרד הפנים או לרשות אוכלוסין והגירה בכדי להימנע מהשלכות הרות אסון והסתבכות מיותרות.
לכן חשוב להביא בחשבון פתרונות משפטיים מקיפים ויצירתיים, ולהתאים לכל לקוח 'חליפה' משפטית איכותית וייחודית מכיוון שישנם מקרים רבים שאינם נופלים בצורה ברורה על הוראות החוק.
הכתבה מאת עו"ד אברהם ישראלוב באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.