הוועדה הרפואית היא מעין רשות משפטית ולכן סמכויותיו בקביעת הנכות נרחבות ושונות מאלה של הרופא המטפל. בעולם שכולו טוב, מטרת רופא הוועדה היא להבין את התמונה הרפואית של החולה העומד בפניו ולתרגם אותה בצורה מיטבית לאחוזי הנכות שמתאימים למצבו.
באופן מעשי, הזמן הקצר העומד לרשות רופא הוועדה גורם לכך שהוא אינו מכיר את פרטי התמונה הרפואית של החולה לפרטי פרטים. לעיתים על מנת להגיע להחלטה, הוא לפעמים עושה קיצורי דרך.
דבר נוסף, שיש להיות מודעים אליו הוא, שאוזנו של הרופא היושב בוועדה, רגישה מאד להגזמות ולתיאורים לא מדויקים שמציג החולה המופיע בפניו. כאשר התיאורים אינם מגובים במסמכים ונשמעים לא לגמרי אמינים, לפעמים נוטה הרופא לתת אחוזי נכות נמוכים ממה שהיה נותן לאותו החולה המופיע בפניו שהיה נמנע מהגזמה.
בניגוד לרופאי משפחה שידם קלה יותר בנתינת תעודות רפואיות לחולים קבועים שלהם, בשל הזדהות עמם ואכפתיות יתר (עובדה המגובה במחקר שנעשה בארה"ב בשנות ה-80, שתיעד את נטיית הרופאים המטפלים לגונן על ולרצות את החולים שלו), הוועדות הרפואיות בביטוח לאומי ובמשרד הביטחון הן וועדות שמונו ע"פ חוק, שיוצר נתק רגשי בין הרופאים לחולים המופיעים בפניהם.
לפנייה ישירה אל ד"ר עודד שראל לחץ/י כאן
הרופאים היושבים שם עוסקים בנדבך אחר ברפואה - כיצד לקבוע נכות לאור תמונה הרפואית. המפגש עם הרופא בוועדה הרפואית מאד קצר וחד פעמי. זה אינו מפגש שמטרתו טיפולית או אבחונית. זהו מפגש שנועד להבנת התמונה הרפואית ותרגומה למספר אחוזי נכות. הוא אמור להיות ער לממצאים רפואיים חדשים, אולם לא תמיד הוא עושה זאת, בעיקר מלחץ זמנים.
חשוב לדעת שהרופא בוועדה נמצא בלחץ זמנים שנכפה עליו, שבמסגרתו הוא צריך לסיים את הוועדה הרפואית בתוך זמן קצוב. בזמן הקצר הזה עליו להחליט מהן הבעיות הרפואיות העיקריות ומה חומרתן, להעריך האם המידע הוא אמין או אם יש בו חסרים או ההיפך האם יש הגזמות.
את זאת עליו לעשות הן בהתאם למסמכים הרפואיים המוגשים לו, והן באמצעות הערכת אישיותו של החולה המופיע בפניו, את כל אלה עליו לתרגם את כל אלה למספר בודד.
הרופאים היושבים בוועדות מתחלקים לכמה קבוצות יותר אמפתיים ופחות אמפתיים, יותר מקפידים על פרטים ופחות מקפידים על פרטים. יש לזכור שכאשר מופיעים בפני רופא קרוב לוודאי שהוא כבר ראה כמה וכמה חולים וניהל מספר וועדות באותו יום, כמו כן ייתכן שכמו כולנו הוא עלול להיות מושפע מגורמים אישיים בחייו הפרטיים או המקצועיים.
בתחשב בכך יש לפעול על פי שני כללי זהב בהופעה בפני וועדה רפואית כדי לקלוע למחשבתו ולמצב רוחו הנוכחי של הרופא: האחד - לחייך אליו, להישיר מבט ולהבין שגם הוא בן אדם. השני - להתאמן איך לתמצת את הסיפור הרפואי לארבעים עד חמישים מילים שיגעו באופן ממוקד ומוסדר בכל הבעיות הרפואיות שאיתן מתמודד החולה. יש להימנע מהאדרת הסבל ומתיאורים ארוכים.
היצמדות לכללים אלה תכוון את תשומת הלב של הרופא לכל הבעיות הפעילות שמהן החולה המופיע בפניו סובל באופן שיפעל לטובת החולה ולא נגדו.
הכתבה מאת ד"ר עודד שראל, רופא, פיזיולוג ומשפטן. בעל ניסיון עשיר במיוחד במרווח שבין עולם הרפואה לעולם המשפט. המחלקה הרפואית - תמנע פרויקטים בע"מ ניתן לשלוח מייל או לבקר אותנו בפייסבוק - https://www.facebook.com/TimnaSarel/