מהם שתלים דנטאליים?
שתלים דנטאליים הם עצמים דמויי בורג, המוחדרים ללסת, עוברים תהליך של חיבור בין מתכת השתל (טיטאניום) לעצם, שבסופו השתלים מסוגלים לתמוך בכתרים המחליפים שיניים טבעיות הן מהבחינה התפקודית והן מבחינת איכות החיים והתחושה. במקרים מסוימים השתלים משמשים לתמיכה בתותבות, ומקנים להן יציבות ונוחות.
מי מוסמך לבצע שתלים דנטאליים?
על אף שהחוק במדינת ישראל מאפשר לכל רופא שיניים לבצע כל פעולה רפואית בתחום רפואת השיניים, השתלה הינה פעולה הדורשת הכשרה נוספת, ידע וניסיון שלרוב אינם מוקנים במסגרת הכשרתו האוניברסיטאית של רופא שיניים.
הכשרה נוספת זו ניתן לקבל במסגרת התמחות בכירורגיית פה ולסת או במחלות חניכיים, התמחויות אלו נמשכות 4-5 שנים והמומחים בתחומים האלה מיומנים גם בתחום ההשתלות. קיימים גם גופים פרטיים המקיימים השתלמויות קצרות יותר אך רק בוגרי ההתמחויות המוכרות רשאים לעשות שימוש בתואר מומחה.
למענה משפטי בפורום רשלנות רפואית שיניים לחץ/י כאן
סיבוכים כתוצאה מטיפול רשלני
רשלנותו של הרופא המשתיל יכולה להתבטא בכל אחד משלבי הטיפול, ויכולה לנבוע מתכנון לקוי של הטיפול מביצוע לקוי או משניהם גם יחד.
א. התוויה לא מתאימה
על אף ששתלים מהווים טיפול יעיל עם אחוזי הצלחה גבוהים, שתל דנטאלי עדיין אינו מהווה תחליף שווה ערך לשיניים הטבעיות, ולמרבה הצער אנו עדים לרופאים רבים אשר "ידם קלה על צבת העקירות" ועוקרים שיניים אשר יכלו לשרוד עוד שנים ארוכות עם טיפול מתאים. על הרופא מוטלת האחריות לאבחן נכונה את מצבן של השיניים הטבעיות ולא להחליפן בשתלים בטרם בחן ודן עם המטופל בחלופות לטיפול הזה.
ב. פיזור לא מתאים של השתלים
מספר השתלים ומיקומם חייב להתאים לפיזור נכון של כוחות הלעיסה, שאם לא כן כוחות הלעיסה עלולים לגרום לעומס יתר על חלק מהשתלים, לקיצור תקופת השירות שלהם או אף לכישלונם המהיר.
ג. החדרה של השתלים במיקום לא נכון
השתל חייב להיות מוחדר כאשר הוא מכוסה בעצם מכל צדדיו, כך שהחיבור עם העצם יתהווה על כל פני השטח שלו. לצערנו אנו רואים מקרים לא מעטים בהם השתל מוחדר כאשר חלקו מחוץ לעצם או פורץ את העצם, מה שיגרום עם הזמן לדלקת חניכיים סביב השתל ולכישלונו.
גם החדרת שתלים כשהם קרובים מידי זה לזה אינה מותירה די עצם לריפוי וחיבור עם השתל (נהוג להשאיר לפחות 2-3 מילימטר של עצם סביב השתל) וגם אינה מאפשרת בשלב השיקום הרכבת כתרים עם מרווח מתאים ביניהם.
טעות נוספת היא החדרת שתלים כאשר אינם מקבילים זה לזה מה שלא יאפשר הרכבת השיקום, והתוצאה נראית לעיתים בצורת שתלים אשר נותרו "יתומים" ואינם תומכים בשיקום בשל חוסר מקביליות עם השתלים האחרים.
ד. פגיעה באיברים סמוכים
הפניית המטופל לצילום סי.טי. לפני ההשתלה מאפשרת לרופא היכרות עם אתר ההשתלה בשלושה מימדים, ומאפשרת לו להימנע מפגיעה באלמנטים אנטומיים חשובים: הסינוס בלסת העליונה, העצב של הלסת התחתונה ושיניים טבעיות בשתי הלסתות.
אמצעי זהירות נוסף אשר עשוי לעזור לרופא הוא שימוש ב"סד כירורגי" אשר מנחה את הרופא במיקום נכון של השתל.
הפגיעות הללו עלולות לגרום לזיהום של הסינוס, פגיעות עצביות לצמיתות ופגיעה בשיניים סמוכות עד לצורך בעקירתן, ולרוב אלה מעידות לכשעצמן על פעולה בלתי זהירה של הרופא.
הימנעות מסיבוכי השתלות
רצוי כמובן לבצע השתלות רק אצל רופאי שיניים שעברו הכשרה מתאימה, ובראשם מומחים מוכרים בתחום כירורגיית פה ולסת ובתחום מחלות החניכיים.
באתר האינטרנט של משרד הבריאות קיים מנוע חיפוש בו ניתן לאתר רופאי שיניים ולבדוק אם עברו התמחות.
בחירת רופא על סמך פרסומים אגרסיביים ובמיוחד על סמל מחירים נמוכים באופן מחשיד והנחות מפליגות היא דבר שרצוי להימנע ממנו. רצוי לבחור רופא על סמך המלצת מכרים אשר מטופלים לאורך זמן אצל אותו רופא ושבעי רצון מהטיפול.
תמיד טוב לקבל חוות דעת שניה לגבי תכנית הטיפול המוצעת ופערים גדולים מדי ידליקו "נורה אדומה".
רצוי להימנע מטיפול בידי רופאי שיניים אשר אינם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית (לא להתבייש לשאול!), מאחר ויתכן כי מדובר ברופאים אשר הוגשו נגדם מספר גדול של תביעות וחברות הביטוח מסרבות לבטחם.
הכתבה מאת ד"ר אלון קורן-מידן, עורך דין ורופא שיניים, באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.