בוררות: כל מה שחשוב לדעת

על הסכם הבוררות:

הסכם הבוררות הוא שמעניק סמכות לבורר הנבחר להכריע במחלוקת בין הצדדים.

הסכם בוררות בעל תוקף הוא הסכם בוררות בכתב, ככל והצדדים לא קבעו אחרת, הרי שיחולו הכללים הקבועים בתוספת לחוק.

מכאן החשיבות לניסוח ההסכם בצורה ברורה מפורשת שתבטיח את יעילות ההליך וניצול היתרונות בהליך הבוררות למול הליך בביהמ"ש:

זהות הבורר- את הבורר בוחרים הצדדים וככל שלא תהא הסכמה אז יהיה מינוי אובייקטיבי על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין . במסגרת שיקול הדעת של הצדדים הם רשאים לבחור בורר עם הכשרה מסוימת מקצועית או משפטית, עם ניסיון וותק כזה או אחר, הכל לפי רצונם.

סדרי הדין והראיות- בשלב זה הצדדים רשאים להגדיר האם סדרי הדין יחולו או לא על הליכי הבוררות בפני הבוררות, האם כל ראיה תהא קבילה בפני הבורר, אף אם אינה עומדת בתנאי הקבילות הנוהגים בבתי המשפט, האם המועדים שיחולו יהיו קצרים יותר מהנהוג בסדרי הדין בבתי המשפט ועוד.

הדין המהותי- הצדדים יקבעו האם הבורר יהיה כפוף לדין המהותי. רשאים הצדדים אף לקבוע דין אחר על פיו יכריע הבורר, על פי שיקולי צדק, דין זר או דין דתי, נוהג עסקי או תקנות, הכל נתון לבחירת הצדדים.

למענה משפטי בפורום בוררות לחץ/י כאן

המועד למתן פסק הבוררות - קובעת התוספת הראשונה לחוק בסעיף טו, כי המועד הוא 3 חודשים וישנה אפשרות להאריך את המועד למתן פסק הבוררות בעוד שלושה חודשים. לעיתים הצדדים זקוקים להכרעה מהירה יותר והם רשאים לקבוע זאת בהסכם הבוררות, אחרת המועד יהיה כקבוע בחוק. מנגד לעיתים כדאי אף להקצות גבול עליון למתן פסק הבוררות שאם לא כן עלול הדבר לאיין את היתרון הגלום בבוררות למול הליך ביהמ"ש, מבחינת המועדים ופרק הזמן של התמשכות ההליכים.

אפשרויות הערעור- במידה והתקיים הליך בוררות רגיל ללא הסכמה על ערעור בפני בורר או ערעור ברשות בפני ביהמ"ש אזי יוכלו הצדדים רק להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות בהתקיים אחת מעילות סעיף 24 לחוק ובהתקיים עיוות דין.
ככל והצדדים הסכימו על כך עליהם לכתוב זאת עוד בתניית הבוררות כי תינתן אפשרות להשיג על פסק הבוררות באחת מהחלופות הקבועות בחוק, האחת ערעור בפני בורר אחר, והשניה ערעור ברשות בפני ביהמ"ש.

הסכמה מראש בעניין זה משנה גם את אופן ניהול הליך הבוררות כפי שיובהר מיד.

לבורר ולצדדים קיימת הסמכות לפנות לביהמ"ש, במהלך הבוררות בין היתר, בנוגע להזמנת עדים, פסיקת שכר והוצאות עדים, אמצעי כפיה וענישה כלפי עד, תחליף המצאה, צווים שונים וביניהם עיקולים, הגשת בקשה מסוג דנן לביהמ"ש אין בה כדי לעכב את הליך הבוררות אלא אם ניתנה החלטה אחרת בעניין.

תיעוד הליכי הבוררות בפרוטוקול כתוב אינה חובה, אלא אם הסכימו הצדדים בכתב על רשות ערעור בפני ביהמ"ש בהתאם לס' 29 ב לחוק או על ערעור בפני בורר בהתאם לס' 21א לחוק.

הנמקת פסק הבוררות לעומת זאת, עם תיקון מס' 2 לחוק, הפכה לחובה.

העברת בורר מתפקידו- אימתי?
סעיף 11 לחוק הבוררות מאפשר פנייה לבית המשפט בבקשה להעברת בורר מתפקידו וזאת בטרם ניתן פסק הבוררות. יושם אל לב, כי העברת בורר מתפקידו הינה צעד דרסטי אשר יינקט רק כאשר יהא ברור, כי אין דרך לתקן את המעוות ורק בהתקיימות של אחד מהעילות בצורה קיצונית אף היא.

קובע החוק את העילות בגינן ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה כאמור:
1. נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים- זוהי העילה המרכזית בה פונים צדדים לביהמ"ש בבקשה להעברת בורר מתפקידו, בין היתר בטענה להיכרות קודמת בין הבורר לאחד מהצדדים. עילה זו שואבת כוחה מהוראת ס' 30 לחוק הבוררות הקובעת את חובת הבורר לפעול בנאמנות כלפי הצדדים.

המבחן שנקבע בפסיקה לבחינת הפרת חובת הנאמנות של הבורר הינו מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, ואין די בתחושותיו של צד שהבורר נוטה לצד זה או אחר. על הצד הטוען למניעות של בורר לדון בעניין מסוים בשל קשרים קודמים להראות כי יש קרבה ממשית אשר מעלה יסוד לחשש ממשוא פנים, ולא די ב"מראית פני הצדק".

2. התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גרמה לעינוי דין- עילה זאת מורכבת בהגדרתה שכן יש לפרש מהו המונח "עינוי דין". הפסיקה פירשה מונח זה לגבי התנהלות הבורר ואופן ניהול הבוררות על ידו: תכיפות ישיבות הבוררות, מועד מתן ההחלטות ופסק הבוררות. כאן אזכיר את העיקרון כי הליך הבוררות נועד להיות קצר יותר וכתחליף להליכי ביהמ"ש וזוהי למעשה אמת מידה מסוימת לבחינה האם נגרם עינוי דין או לא.

3. נבצר מהבורר למלא את תפקידו- המונח "נבצר" יתפרש ככלל בנוגע לנסיבות שמעבר לשליטתו של האדם. אוטלונגי בספרה מציינת כי עילה זו יכולה גם לחול כאשר נמצא שהבורר חסר כישורים מתאימים למילוי תפקידו.

ערעור כיצד?
עם תיקון מס' 2 לחוק הבוררות נוספו שני מנגנונים שהצדדים רשאים להסכים עליהם בכתב ומראש בהסכם הבוררות.
- האחד ערעור על פי סעיף 21א לחוק הבוררות – ערעור בפני בורר אחר, או אז חלה על הבורר חובה לנמק את פסק הבוררות. במקרה דנן יחליטו הצדדים מראש האם הערעור ידון בפני בורר יחיד או הרכב שלושה בוררים.

- השני ערעור ברשות לבית המשפט על פי סעיף 29ב לחוק הבוררות- במקרה דנן, הצדדים רשאים להסכים מראש ובכתב, כי תהיה ערעור ברשות בפני בית המשפט וזאת בתנאים מקדמים, כי הצדדים קבעו שהבורר יכריע על פי הדין המהותי וינמק את פסק הבוררות נוסף להסכמה על אפשרות הערעור בהתאם לס' 29ב' לחוק.

לסיום, הקפדה על תנאים כאמור בהסכם הבוררות וניסוחו כדבעי, תביא לניהול הליך יעיל פרקטי וממצה ותקל על הצדדים והבורר גם יחד.

עו"ד גיא הרשקוביץ הוא בורר בהכשרתו, ובעל משרד אזרחי מסחרי, המתמחה בתחום הרחב של המשפט האזרחי מסחרי, בין היתר בליטיגציה מסחרית לרבות בבוררות. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.