לאחרונה נכנס לתוקפו חוק הלגליזציה החדש בקנדה - חוק שהפך את קנדה למדינה השנייה בעולם (אחרי אורוגוואי) המתירה שימוש חוקי בקנאביס, למטרות פנאי. על פי החוק הקנדי, כל אדם בוגר מעל גיל 18, רשאי להחזיק ברשותו עד 30 גרם קנאביס ולגדל בביתו עד ארבעה שתילי קנאביס.
בנוסף, החוק קבע כי מכירת הקנאביס תיעשה בחנויות ייעודיות. מאז שהחוק נכנס לתוקף, נפתחו יותר ממאה חנויות! לבסוף, החוק קבע כי הכנסות המדינה ממיסוי תעשיית הקנאביס, יועברו להגדלת תקציבי החינוך, המחקר והרווחה של קנדה.
היכן עומדת ישראל מבחינת חקיקה בתחום?
בישראל, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. פקודת הסמים בישראל מגדירה עבירות של החזקה, שימוש, חסר, אספקה וגידול קנאביס - כעבירה פלילית. בעוד כחצי שנה, ב-1 באפריל 2019, ייכנס לתוקף התיקון לפקודת הסמים, תיקון הידוע בכינוי "אי הפללה באחריות", תיקון זה אף זכה לכינוי "חוק הקנסות". התיקון לחוק הוא אינו "אי הפללה" ואינו מהווה צעד קדימה לעבר לגליזציה. התיקון למעשה הופך עבירות השימוש וההחזקה הראשונות לעבירות מנהליות, עבירות קנס שאינן גוררות רישום פלילי, בעוד שכיום גם בין כה וכה לא היה נהוג להעמיד לדין מי שעשה שימוש או החזיק קנאביס לצריכתו העצמית בפעמים הראשונות.
מה קובע התיקון לפקודת הסמים?
עיקר התיקון לחוק קובע כי כאשר אדם ייתפס כשהוא מבצע עבירה של החזקה או שימוש בקנאביס בפעם הראשונה או השנייה - יוטלו עליו קנסות.
מי שייתפס בפעם הראשונה יצטרך לשלם קנס בסך אלף שקלים; במקרה של עבירה שנייה, המבוצעת תוך פרק זמן של עד חמש שנים, יצטרך לשלם כפל קנס, בסך אלפיים שקלים. בעבירה השלישית, הוא יופנה להליך סגירת תיק בהסדר מותנה. רק בעבירה הרביעית ואילך - עניינו יופנה להליך הפלילי.
כיצד ייאכף התיקון לחוק?
לצורך אכיפת התיקון לחוק, הוחלט על הקמת מערכת משטרתית ייעודית, שבה יירשמו עבירות הקנס בפעם הראשונה והשנייה, מעין "מרשם סטלנים". על פי התיקון, המערכת הייעודית הזו תהיה מנותקת לחלוטין ממערכת המרשם הפלילי המשטרתי. המידע שיופיע בה לא יופיע במערכות המידע הפלילי.
נחקרתי לפני מספר שנים בעבירה של החזקת קנאביס והתיק נסגר במשטרה. האם אשלם כפל קנס בפעם הבאה שאתפס?
על פי התיקון, כשבוחנים האם מדובר בעבירה ראשונה או שנייה לצורך הטלת הקנס, לא יילקחו בחשבון תיקי החזקה ושימוש קודמים, שנסגרו בעילה של "חוסר עניין לציבור" או "חוסר ראיות" ולא הבשילו לכדי כתב אישום פלילי. בנוסף, גם תיקים של החזקה ושימוש בקנאביס שטרם נסגרו ושלא הוגש בהם עדיין כתב אישום, טרם כניסת התיקון לתוקף, לא ייספרו במניין העבירות.
לעומת זאת, יילקחו בחשבון לצורך הטלת הקנס, תיקים בהם הוגש לבית המשפט כתב אישום והסתיימו בהליך של "אי הרשעה", כמו גם תיקים שנסגרו בהליך של הסדר מותנה ואף תיקים שבהם הוחלט על עיכוב הליכים.
שוטר תפס אותי עם סיגריה מגולגלת, טען שמדובר בסם ונתן לי קנס. אני לא מודה ולא מעוניין לשלם - מה עלי לעשות?
עם קבלת הקנס המיוחד, עומדות בפני האדם הנקנס שתי אופציות: להודות בביצוע העבירה ולשלם את הקנס שבצידה; או לבקש להישפט ולטעון לחפות ולביטול הקנס ורישום העבירה.
במקרה שבו אדם יבקש להישפט, תימשך חקירת העבירה. החקירה כוללת העברה של החומר החשוד כסם לבדיקת מעבדה, הזמנת החשוד לחקירה באזהרה במשטרה ורישום במערכת הרישום הפלילי המשטרתית.
כלומר, אם תבחרו באופציה המשפטית - גם אם בסופו של דבר התיק ייסגר או שההליך יסתיים בזיכוי בדין, כל עוד החקירה וההליך המשפטי מתנהלים, יופיע רישום פלילי במערכת המשטרתית.
האם מותר להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה על הודעת הקנס?
אדם שנתפס ונקנס יכול להגיב לטענות אותן העלה השוטר. דבריו יירשמו בטופס הודעת הקנס וניתן יהיה לעשות בהם שימוש בהמשך. על פי התיקון לחוק, עצם מסירת תגובתכם לטענות השוטר אינה בגדר חקירה או תשאול. לכן, אין השוטר מחויב להזהירכם טרם מתן תגובתכם או לאפשר לכם להיוועץ עם עורך דין.
לכן, יש חשיבות רבה למסירה זהירה של הדברים, משום שעל פיהם יכול השוטר להחליט על המשך הטיפול. אם אדם מודה בביצוע העבירה בפני השוטר, הוא יקבל את הודעת תשלום הקנס. לעומת זאת, אדם שאינו מודה בביצוע העבירה - ייתכן מאוד שהשוטר יחליט כי טענותיו מחייבות בדיקה והמשך חקירה.
לסיכום: התיקון לחוק הוא לא "אי הפללה האחריות", החוק יוצר מרשם חדש בו יצטברו פרטיהם של עשרות אלפי ישראלים שעושים שימוש בקנאביס למטרות פנאי. אמנם אין מדובר ברישום פלילי שעתיד ללוות אתם במשך שנים אך עצם הרישום עצמו אינה מהווה צעד קדימה לעבר לגליזציה אלא דווקא להפך. לאחר כניסת התיקון לתוקף מומלץ לכל מי שסבור כי זכויותיו קופחו ועומד על חפותו לבקש להישפט.
עו"ד נדב גרינולד מתמחה בפלילים, עבירות סמים ועבירות תעבורה.
טלפון ליצירת קשר: 077-6670423
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי