הגשת תביעות בגין רשלנות רפואית - צעד אחר צעד

מערכת היחסים שבין רופא לחולה היא מורכבת וסבוכה. זו מערכת יחסים לא סימטרית ושלא מרצון - החולה היה מעדיף שלא לקחת בה חלק (למעט בניתוחים אסתטיים). עיקר הידע מצוי בידיו של הרופא. למעשה, פערי המידע שבקשר ייחודי זה הם מהגדולים שקיימים: מצד אחד, הרופא שלמד חלק ניכר מחייו, ובצד השני - החולה שאין לו כל ידע ברפואה. למשוואה זו מתווספים הלך הרוח ותחושות של האדם שמתבשר כי הוא חולה, על הרגשות המציפים אותו והקושי בקבלת החלטות מושכלות כתוצאה מכך. במצב שכזה, אין ספק כי החולים נמצאים בעמדה נחותה מול הרופאים והמטפלים.


חוק זכויות החולה

החוק והפסיקה הבינו את מצבו הנחות של החולה והטילו על הרופא שורת חובות שנועדו לגשר על פערים אלה. הביטוי המובהק ביותר לכך הוא "חוק זכויות החולה", המעגן את זכותו הבסיסית של כל חולה לקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק ורק לאחר שקיבל הסבר מפורט וממצה על מצבו והטיפול המוצע, ולאחר שנתן "הסכמה מדעת" לטיפול.

מעבר לחובתו לספק לחולה הסברים על פי חוק, קובעים דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית שהרופא מחוייב למלא את תפקידו במקצועיות ובמיומנות, בהתאם לפרקטיקה הרפואית הסבירה והמקובלת, תוך שהוא נוקט מאמצים שלא ייגרמו לחולה נזקים. כאשר הרופא חורג מפרקטיקה זו ולא עושה את המאמץ הנדרש למניעת נזקים (לרבות הצפויים שבהם), הוא עשוי למצוא את עצמו נושא באחריות לרשלנות רפואית ולהיות מחויב בתשלום פיצויים, בהתאם לנזק שהוא גרם.

לעיתים (ולצערנו, - לא רחוקות), טיפול רפואי במהלך הטיפול עצמו או בעת מעקב רפואי, מסתיים בטרגדיה ובנזקים קשים לחולה ומשפחתו. לעיתים מדובר ברשלנות רפואית. בכל מקרה בו קיימת אי ודאות אודות באשר לתוצאותיו של טיפול מסוים או לזכויות הרפואיות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין. מאחר שתביעות בתחום הרשלנות הרפואית הן מסובכות ומורכבות ביותר ודורשות מיומנות ספציפית, ניסיון רב וידע נרחב בתחום המשפטי, חשוב לפנות לעורך דיון שעיסוקו הוא זכויות החולה ורשלנות רפואית.

תביעות בגין רשלנות רפואית הן עמוסות חומר ראייתי, מסמכים, הקלטות, חקירות, חוות דעת רפואיות ומאמרים רפואיים. על עורך הדין המנהל בשם לקוח תביעה בגין רשלנות רפואית להכיר היטב את מערכת המשפט והבריאות ועליו להיו בעל יכולת לנהל תיקים משפטיים מורכבים.
בפגישה הראשונה יסביר לכם עורך הדין את הצפוי לכם במהלך ניהול התביעה; שלבים ראשונים אלה, וההכנה היסודית של התיק, עשויים להיות מכריעים ובעלי חשיבות מרבית למיצוי זכויותיכם בהמשך.


אחד המפתחות להצלחת התביעה: איסוף קפדני של הרשומות הרפואיות

שלבי התביעה הראשונים כוללים איסוף של כל הרשומות הרפואיות ובעיקר (אך לא רק) זו הרלוונטיות למקרה, הערכתה מהפן המשפטי וקבלת הערכה מקצועית על ידי רופא מומחה. באופן זה, ניתן לשרטט את "תמונת הרשלנות" הראייתית והמהותית וזאת. הרשומה הרפואית, כפי שנוהלה על ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול ובזמן אמת, היא אחת הראיות המרכזיות בתביעות רשלנות רפואית וניתן ללמוד על מהלך הטיפול, לא רק ממה שנרשם אלא גם ממה שלא נרשם. מכאן חשיבות איסוף החומר על ידי עורך הדין הבקי בתחום ולא על ידי החולה עצמו.

חוות הדעת הרפואית מהווה את התשתית הרפואית לכתב התביעה ותפקידה הוא להסביר לבית המשפט - שאינו מצוי ברזי הרפואה - את התחום הרפואי המסוים. זו הסיבה בעטיה מקפידים עורכי דין העוסקים בתחום זה לעבוד בצמוד למומחים מנוסים בכתיבת חוות דעת ובמתן עדות בבתי המשפט אך אולי בעיקר - המצויים בעולם הרפואה (להבדיל מבעלי תואר מומחה שאינם עוסקים בתחום). לאחר הערכת התיק וכתיבת חוות הדעת הרפואית, עורך הדין מקבץ את כל הטענות המשפטיות והעובדות הרפואיות לכדי כתב תביעה המוגש לבית המשפט, בהתאם לסמכות העניינית והמקומית.

השורה התחתונה

בסופו של יום, ההכרעה האם הייתה רשלנות בטיפול רפואי אם לאו, היא החלטה משפטית ולא רפואית. לפיכך, כאשר בכוונתכם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, טוב תעשו אם תבחרו את עורך הדין שיטפל בכם בקפידה ובהבנה.

עו"ד יאיר סקלסקי עוסק ברשלנות רפואית, משפט רפואי וזכויות החולה.

טלפון ליצירת קשר: 03-751-8405

הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי