קואליציית "דגל אדום", המונה למעלה מ-50 ארגונים פמיניסטיים ישראליים, הודיעה על שביתת נשים שתתקיים ביום שלישי הקרוב, במחאה על אוזלת ידן של הרשויות בטיפול ברצח ובאלימות כנגד נשים בחברה הישראלית.
המחאה דורשת נראות והשמעת קול לנשים הסובלות מאלימות, אך גם דרישות פרקטיות. בטווח הקרוב דרישות המחאה הן העברת התקציב הדרוש ליישום תכנית החירום למניעת אלימות כלפי נשים, וכן יישום של תכניות שיקום לנפגעות אלימות במשפחה ולגברים המצויים במעגל האלימות. עוד הועלתה הדרישה לשינוי מדיניות מקיף בכל הנוגע לטיפול המשטרה באלימות במשפחה.
עו"ד ורד עובדיה, מה מצב האלימות נגד נשים במשפחה בישראל כיום?
"נכון להיום אנחנו מדברים על למעלה מ-200 אלף נשים המצויות בתוך מעגל האלימות במשפחה, ואיתן עוד למעלה מחצי מיליון ילדים שעדים לאלימות הזו - חלקם נפגע ממנה בעצמם. צריך לזכור שבדרך כלל מדברים על אלימות נגד אשה שהיא בת הזוג, אבל גם אחות, גרושה, בת זוג לשעבר, כל אלה נכללות במעגל האלימות במשפחה".
כיצד מתבטאת אלימות נגד נשים במשפחה?
"יש אלימות מכל הסוגים - פיזית, מילולית, נפשית, רוחנית, מינית. צריך להדגיש שגבר שהאלימות נמצאת בתוכו, ישתמש בכל פלטפורמה שקרובה לעולמו כדי להפעיל את האלימות. למשל, גבר שהוא חזק פיזית מהאישה, יפעיל אלימות פיזית, וגבר דתי עשוי להפעיל אלימות רוחנית".
וגבר בעל מקצוע צווארון לבן יפעיל אלימות כלכלית?
"בדיוק. כל אשה ראויה לחיות בכבוד, ראויה לביטחון, אבל הגברים האלה חושבים שאם האשה לא פועלת לפי איך שהם חושבים שהיא צריכה לפעול, זו סיבה טובה 'להוריד את השאלטר' על החיים שלה".
כיצד מתייחסים בתי המשפט לנושא של אלימות במשפחה?
"הדרך לקבל סעד מבית המשפט היא לפנות בבקשה למתן צו הרחקה של הגבר האלים. זה קורה בדרך כלל כשאשה מרגישה שיש איום וחשש לשלומה, בריאותה וחייה. צו ההרחקה ניתן במעמד צד אחד עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים. לאחר הדיון השני, בית המשפט מחליט האם להאריך את הצו או לבטל אותו".
באילו בעיות נתקלות נשים המבקשות להוציא צו הרחקה לגבר שהיה אלים כלפיהן?
"לפעמים יש נשים שלא יודעות להציג טיעונים בצורה נכונה ומגיעות לייצג את עצמן לבד, כך שלבית המשפט קשה להתרשם שאכן מדובר בבקשה שמחייבת מתן סעד, גם במקרים שהוא דרוש אם הדברים היו מוצגים נכון.
"בית המשפט נזהר מאוד בנושא. בצו הרחקה מדובר בשלילת זכויות אדם, והנטייה היא לבחון כל בקשה כזו בזכוכית מגדלת. לדרוש ראיות שיצדיקו צו הרחקה כזה. אך הבעיה אינה בבתי המשפט."
מדוע?
"יש גברים רבים, שהסעד לא מרתיע אותם, בתי המשפט לא מרתיעים אותם. אם מדובר באדם שהוא עבריין, הוא יפר את הצו כמו שהוא רומס ברגל גסה את אמות המידה המוסריות האחרות".
האם נשים לא יכולות להתלונן במשטרה אם הצו מופר?
"כשגבר מפר את הצו, האשה צריכה לפנות למשטרה, אבל לא הרבה נשים עושות את זה, הן נותרות תחת איום. 50 אחוז מהנשים שנרצחו השנה הן נשים שהלכו והתלוננו במשטרה. יש כאן מחדל של רשות האכיפה ".
מהי הבעייתיות בטיפול המשטרתי באלימות במשפחה?
"מה שאני תמיד אומרת הוא שאשה שנמצאת במערכת יחסים אלימה, החוויה היסודית שלה היא של בדידות. הבדידות והשתיקה הן לא רק שלה מול הגבר האלים והחברה, אלא שלה מול עצמה.
"עד שאשה מתירה את קשר השתיקה בינה לבין עצמה ומוצאת חרך צר שדרכו היא מבקשת עזרה מהרשויות, במקום להושיט יד חזקה ולהגן עליה, שולחים אותה עוד פעם לזירת הפשע".
למה הכוונה?
"יש מצב של חוסר אמון בסיסי בתלונה של נשים על אלימות או על הפרת צו הרחקה. ראינו את זה במקרה של הנערה בדרום תל אביב. אשה הרי לא קמה בבוקר וחושבת על מי היא הולכת להתלונן היום, על איך היא תשרוף חצי יום בתחנת משטרה כדי להעליל על מישהו.
וכאן הבעיה, שלא רואים שיש קריאה לעזרה, לא מאמינים לתלונות, מניחים שהן שקריות. הרשויות, המשטרה, לא מקיימות את התפקיד שלשמו הן נמצאות שם. כל מה שרואים זו אוזלת יד מטורפת שעולה בחיים של עשרות נשים".
וזה שלא מאמינים לנשים מעמיק את הפגיעה.
"כן. אם אשה יושבת בתחנת משטרה ומוסרת עדות, והיו מתייחסים אליה במלוא הרצינות, זה יכול היה לשנות הכול. לפעמים מספיק לחקור את הבן אדם האלים, לפעמים עצם החוויה הזו מספיקה כדי לטלטל את האדם, ולהרתיע אותו.
"אבל הרשויות לא עושות את זה. הן לא עושות שום דבר כדי לשמור על האזרחיות. אם המשטרה לא מעניקה לאשה שמגיעה להתלונן את הבירור העמוק כמו שהיא צריכה, אז אנחנו נמצאים בבעיה רצינית".
אילו צעדים נוספים יש לנקוט כדי לסייע במיגור התופעה?
"ענישה. צריך להוסיף לחוק סעיף של קנס כספי לגברים אלימים, יחד עם צו ההרחקה. צריך לפגוע להם בכיס ושהסנקציות יהיו משמעותיות.
"בכלל, מה שקורה הוא אבסורדי. יש בסביבות 1,400 נשים בשנה שמסתתרות במקלטים לנשים מוכות בזמן שהגברים שפגעו ופוגעים בהן מסתובבים חופשי. המצב צריך להיות הפוך, שגברים מכים יוכנסו למקלטים ויחויבו בטיפול ושיקום, ולא שהחופש של נשים ייפגע בגלל שסבלו מאלימות שהמשטרה לא יכולה לה".
כיצד השביתה הגדולה יכולה לסייע במאבק באלימות במשפחה?
"השביתה בעצם מעבירה מסר שאי אפשר לעבור לסדר היום, בלי שהרשויות יתעוררו ויבינו שחייבים להגן על נשים שזקוקות להגנה. זה המסר העיקרי של ההפגנה.
"חשוב להבין שמדובר בתופעה שפושה בכל מגזר בחברה הישראלית, ובעיקר שזה לא רק 'עניין של נשים'. זה נוגע לגברים, לכל הגברים. ביום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים האחרון השקתי את הקמפיין "תהיה גבר".
"בעקבות הקמפיין והסלוגן שלו "גבר אמיתי לא מרים ידיים", ובעקבות השיח החדש שהוא ייצר, שגם גברים שותפים למאבק, הוקם תא של גברים בתוך ההתארגנות של השביתה הגדולה ביום שלישי. זה מסר ממש חשוב, שגם שתיקה של גברים מול אלימות היא אמירה, ואנחנו רוצות להסיר את השתיקה, רוצות להתאחד סביב העניין ולקדם סולידריות מגדרית וערבות הדדית. להגיד שאלימות נגד נשים היא לא רק עניין של נשים, היא עניין של החברה כולה".
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי
