לא חשוב מי אשם: כולם זכאים לפיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים

בחישוב הפיצוי המגיע לאדם שהיה מעורב בתאונת דרכים נלקחים בחשבון שני היבטים של פגיעה - נזקי גוף ונזקי רכוש. במקרה של נזקי גוף שנגרמו למעורבים בתאונת דרכים, שאלת האשמה כלל לא נלקחת בחשבון בחישוב הפיצויים. כל המעורבים בתאונה שלהם נגרם נזק גופני זכאים לפיצוי, בין אם הם האשמים בתאונה ואם לאו. מידת הכיסוי שתקבלו בעקבות התאונה מוגדרת על ידי סוג הביטוח שלכם ו/או של הנהג הנוסף שהיה מעורב בתאונה.

קיימים שלושה סוגי ביטוח עיקריים:

ביטוח חובה - כל רכב בישראל חייב להיות מבוטח בביטוח זה, לפי פקודת ביטוח רכב מנועי. ביטוח חובה מכסה נזקי גוף (פציעה או מוות) בלבד והביטוח מכסה את הנהג ברכב הנוסעים ברכב ו/או הולכי רגל אשר נפגעו מהרכב המבוטח.

ביטוח צד ג' - מכסה נזקי רכוש שנגרמו לצד שלישי בלבד, ולא למבוטח עצמו.

ביטוח מקיף - מכסה נזקי רכוש או גניבה שנגרמו למבוטח, וכולל ביטוח צד ג'.

בעניין הפיצויים על נזקי רכוש, שאותם מכסים ביטוח צד ג' וביטוח מקיף, יש מקום לשאלת האשמה בגרימת התאונה. ביטוח צד ג' של מבוטח מסוים יכסה את נזקי הרכוש שנגרמו לאדם אחר שהיה מעורב בתאונה, רק אם התאונה נגרמה באשמת המבוטח.

הביטוח המקיף כולל בתוכו ביטוח צד ג' וביטוח נזקי רכוש שנגרמו למבוטח עצמו. שאלת האשמה בביטוח המקיף מגדירה מי תהיה חברת הביטוח שתשלם את הפיצוי ומי מהנהגים המעורבים בתאונה ישלם את ההשתתפות העצמית.

נזקי גוף, לעומת זאת, מכוסים על ידי ביטוח החובה ללא כל שאלה של אשמה.

כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, בין אם נגרמה באשמתו או לא, זכאי לקבלת פיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, כאשר האופן שבו מחושב גובה הפיצוי לכל נפגע תלוי בגילו, עיסוקו, אופי הפגיעה, חומרתה וכדומה. בין ראשי הנזק המשמשים לקביעת גובה הפיצוי, יחושבו בין היתר הפסדי השתכרות עתידיים שייגרמו לנפגע עקב התאונה, עלות ההוצאות הרפואיות הדרושות, הפסדי פנסיה ופיצויים בגין כאב וסבל.

לצורך קבלת הפיצוי נדרש הנפגע להוכיח את עצם קרות אירוע התאונה, קיומו של ביטוח חובה לרכב המעורב וכמובן הוכחת הנזקים הגופניים ו/או הנפשיים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה. כאמור, נדרש הנפגע להוכיח את הנזקים, הגופניים והנפשיים, אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה כלומר, נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק שנגרם לו. לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק שנגרם, קלה יותר אם הנפגע פונה מיד ובסמוך לאחר התאונה לקבלת טיפול רפואי, גם אם מדובר בתאונה קלה ואין כל סימן לפגיעה. יש לשמור את כל מסמכי הבדיקה והטיפול, ולהתייעץ בהקדם עם עורך דין.

במקרה לדוגמה, סבלה אישה מכאבים עזים בגבה כשנה לאחר תאונת דרכים שעברה, שממנה יצאה ללא פגע נראה לעין, ולא פנתה לבדיקה רפואית. כיוון שבזמן שחלף מאז התאונה לא עברה שום פגיעה או חבלה אחרת, ידעה האישה לשייך את מקור הכאב לאותה תאונה. אך ללא כל תיעוד על קיום הפגיעה ועל אופיה דחתה חברת הביטוח את דרישת הפיצוי.

בתאונות פגע וברח (שבהן נפגע הולך רגל) אין גורם מבטח כיוון שלא ידוע מיהו הנהג הפוגע. את הפיצוי המגיע לו יקבל הנפגע מקרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (תאגיד ציבורי). גם במקרים אלו, חשובה הפניה לעורך הדין לאחר התאונה כיוון שעדיין יהיה צורך להוכיח את קיום התאונה ואת הקשר הסיבתי בינה לבין נזקי הגוף.

במקרה לדוגמה, רוכב אופניים פגע בהולך רגל וכתוצאה מכך התהפך עם אופניו, נזרק לנתיב הנגדי ונפגע על ידי רכב חולף, שנמלט מהמקום. בפניה לקבלת פיצוי מקרנית נטען על ידי התאגיד הציבורי כי אין כל הוכחה שמדובר בתאונת דרכים מפני לא ניתן להעיד על קיומו של רכב פוגע. בסופו של דבר, עורכי דינו של נהג האופניים הוכיחו שמרשם אכן נפגע בגלל שאופי פציעתו יכול היה להיגרם רק מפגיעת מכונית, ואף הצליחו להציג סימני צמיג על נעליו של הנפגע כראייה. המקרה הסתיים בפיצוי של מעל לחצי מיליון שקלים לטובת הנפגע.

• המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

עו"ד ידידיה בלויגרונד עוסק בנזקי גוף עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות במרחב הציבורי. טלפון: 053-9374956

הכתבה באדיבות Zap משפטי