בערב השנה החדשה יוצבו מחסומים משטרתיים בצמתים רבים וביציאה ממרכזי הבילוי. השוטרים יערכו לנהגים בדיקות, לרוב באמצעות מכשיר הנשיפון ותשאול ראשוני. הנשיפה לתוך הנשיפון נותנת לשוטר אינדיקציה ראשונית האם כמות האלכוהול בגופו של הנהג עולה על המותר, אך חשוב לזכור כי גם ללא ממצא מעבדתי של מכשיר כזה או אחר, ניתן לקבוע שאדם הוא שיכור, וזאת על בסיס מראהו, התנהגותו או סימנים חיצוניים אחרים.
החוק קובע כי אדם הוא "שיכור" במקרים הבאים:
*הוא נמצא שותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב
*בגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן
*בגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מזה שנקבע בחוק.
על פי החוק, ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג בעת נטילת דגימות - נשיפה, שתן או דם - היה בגופו גם בשלוש השעות שקדמו לנטילת הדגימה, כל עוד לא הוכח אחרת. החוק מוסיף וקובע כי שיכור הוא מי שמצוי בעת הנהיגה תחת השפעת סם או אלכוהול, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.
כדי להבהיר את הוראות החוק, יש להדגיש כי מי שרק לגם משקה משכר בעת נהיגה, או עשה זאת בהיותו מורה לנהיגה בשעת שיעור נהיגה, או מלווה בעת שליווה נהג חדש - כל אלה יענו להגדרה של "שיכור". מי שבגופו נמצא ריכוז כלשהו של סם מסוכן, או אפילו תוצרי הלוואי של הסם (ואילו יכולים להימצא בגוף גם שבועות לאחר השימוש), יחשב שיכור ומי שבגופו תמצא כמות אלכוהול הגבוהה מהמותר בחוק - אף הוא יחשב כשיכור.
רף האלכוהול העליון המותר מחולק לשניים:
הכמות המרבית של אלכוהול בדם שמתיר החוק היא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף כשהבדיקה נעשית באמצעות מכשיר הינשוף, או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, כשהבדיקה נעשית באמצעות נטילת דגימת דם.
עבור נהגים הנמנים עם אוכלוסייה "מיוחדת" - נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, נהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה במשקל כולל העולה על 3,500 קילוגרם ונהג בעת נהיגה ברכב ציבורי - עבור אלה הרף המרבי הוא חמישית מהמצוין לעיל.
כאשר נמצאה אינדיקציה לשכרות, יכול השוטר לעכב את הנהג לפרק זמן של עד שלוש שעות בהן הוא יבחן את הנהג - הן באמצעות נטילת דגימה והן דרך בחינת התנהגותו. כאמור, האינדיקציה מתקבלת באמצעות אוויר נשוף במכשיר או על בסיס מראה הנהג, התנהגותו או סימנים חיצוניים אחרים.
איך בודקים אם מישהו חשוד בנהיגה בשכרות?
הדגימה - יכולה להתקבל מאוויר נשוף, או דרך דגימת דם או שתן. באמצעות אויר נשוף או דם ניתן לגלות ראיות לאלכוהול בגוף ולאמוד את כמותו, ובדגימת דם או שתן יימצאו ראיות להמצאות סם או תוצרי לוואי של סם.
בחינת התנהגות - כוללת שיחה עם הנהג, הרחת ריח אלכוהול מפיו, בדיקת התנהגות כללית (ישנוניות, עיניים אדומות, דיבור לא ענייני ולא תואם) ומבחן מאפיינים הדורש מהנהג לעמוד יציב, ללכת על קו ישר ולהושיט אצבע לאף בעיניים עצומות.
כאשר נהג נמצא חשוד בנהיגה בשכרות, כל הראיות שיאספו על ידי השוטרים ישמשו את התביעה המשטרתית בהגשת כתב אישום וניהול משפט נגדו.
נהג המסרב לתת דגימת נשיפה או דם ייחשב על פי החוק כמי שנהג בשכרות, גם אם יביא ראיות שכלל לא שתה ולא נטל סמים. גם אי שיתוף פעולה בנטילת הדגימה ייחשב כסירוב, על כל המשתמע מכך.
כאשר הוא מוצא כי נהג מסוים חשוד כשיכור, יכול השוטר ליטול את רישיונו של הנהג ולהביאו בפני קצין משטרה. לקצין ישנה סמכות ליטול את רישיונו של הנהג למשך שלושים ימים ואף להוציא צו איסור שימוש ברכב למשך אותו פרק זמן. בתקופה זו יעמוד הרכב במגרש, כשהנהג משלם את הוצאות הגרירה והאחסנה.
אם אתם מחליטים לנהוג אחרי ששתיתם, זכרו כי העונש המזערי הקבוע בחוק לנהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים ימים. אז אם שותים - לא נוהגים.
עו"ד שי גלעד הינו אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום התעבורה.
לפרטים נוספים היכנסו עכשיו לאתר של עו"ד גלעד>>
טלפון: 053-9374959
הכתבה באדיבות ZAP משפטי