איך לעבור את התהליך הבירוקרטי והמייגע במרב"ד בזמן הקצר ביותר ובתוצאות טובות?

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף המשמש כ"רופא מוסמך", העורך עבור משרד הרישוי בדיקות שונות, גופניות ואישיותיות. מטרת הבדיקות היא לקבוע האם אדם כשיר לנהיגה והאם הוא זכאי לקבל רישיון נהיגה, לחדש רישיון נהיגה או להמשיך להחזיק ברישיון נהיגה קיים. משרד הרישוי עורך בדיקות אלה כדי למנוע נהגים בעלי פוטנציאל לנהיגה מסוכנת מלעלות על הכביש ולסכן את עצמם ואת סביבתם.

באילו מקרים נדרש אישור המרב"ד?

ראשית, אדם המבקש להוציא רישיון נהיגה ברכב ציבורי או רכב כבד (כגון: אוטובוס או משאית) יידרש לעבור בדיקות שיעידו על כשירותו לנהיגה ברישיון המיוחד.

בנוסף, מי שנתפס או הורשע בשימוש באלכוהול או בסמים, עשוי להידרש להיבדק, כתנאי להמשך החזקת הרישיון.

עברייני תנועה, שצברו נקודות רבות ורישיונם נשלל, יידרשו אף הם לעבור בדיקות שונות, לפני שרישיונם יחודש. כמו כן, מי שהיו מעורבים בתאונת דרכים עשויים להידרש לעבור בדיקות, כתנאי להמשך זכאותם לרישיון.

בנוסף, יש מצבים רפואיים שונים, הדורשים את אישור כשירותו של אותו אדם לנהוג. מצבים רפואיים אלה כוללים, למשל, ירידה בראייה, אפילפסיה, נכויות שונות וכו'.

הבדיקות במרב"ד מותאמות למקרה הספציפי וכוללות בדיקות שתן ודם, בדיקות על ידי רופאים מומחים בתחומים שונים, בדיקות כשירות גופנית, בדיקות על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר וכן שאלוני אישיות הכוללים מאות שאלות, שמטרתן להצביע על כשירותו של אדם לנהיגה או על מסוכנות אפשרית.

מהן סמכויות המרב"ד?

למרב"ד יש כוח רב. המרב"ד הינו רופא מוסמך של משרד התחבורה ובידו להמליץ לאשר או לא לאשר רישיונו של נהג. בסמכות המרב"ד להמליץ להתלות את השימוש ברישיון בר תוקף, עד לגמר הבדיקות ומתן אישור הכשירות.

מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת המרב"ד, רשאי לערער על כך בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. המערער יחתום על טופס ויתור סודיות רפואית, יקבל את כל פרטי ההחלטה ויגיש ערעור בהתאם.

מדוע התהליכים במרב"ד ממושכים?

החוק דורש כי אדם יזומן לבדיקה במרב"ד בטווח עד 3 חודשים מרגע הזימון. בפועל, כמות הנבדקים הנשלחים למכון עצומה ועומס גדול מוטל על המכון; כך, לעתים קרובות, תאריך הבדיקה ניתן לתקופה ארוכה בהרבה מ-3 החודשים הקבועים בחוק.

העומס הרב גם גורם לעיכוב בעיבוד תוצאות הבדיקות ומתן ההחלטה. בכל הזמן הזה, העלול להימשך חודשים רבים, הנבדק אף עלול למצוא עצמו ללא רישיון נהיגה, ללא יכולת לנהוג, לעבוד ועוד - גם אם בדיעבד יתברר שהוא כשיר לגמרי.

מדוע צריך להתכונן לבדיקות במרב"ד?

תהליכי הבדיקה כוללים, בין השאר, בחינה של התנהגות אישיותית של הנבדק. כך, למשל: המטרה היא לבחון האם מדובר באדם בעל נטייה לאלימות או בעיה אישיותית כלשהי, שעשויה להפוך את נהיגתו למסוכנת. השאלות עצמן הן קנטרניות לעיתים, במטרה לבדוק אימפולסיביות או נטייה מהירה לכעס.
הבנת השאלות הנשאלות ומטרת הבדיקות הספציפיות לכל נבדק, תסייע לכם לעבור את התהליך בקלות יתר להימנע ממתן תשובות או ביצוע התנהגויות שעשויות להטות את הכף לרעתכם.

מדוע כדאי להתייעץ עם עו"ד לאחר הזימון למרב"ד?

ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום עשוי לסייע בשלושה הקשרים עיקריים.
1. להדריך אתכם כיצד לקצר בצורה משמעותית את משך ההליכים ואת הזמן שבו לא תוכלו לנהוג.
2. להכין אתכם לבדיקות כדי לעבור אותן בהצלחה ולהימנע מטעויות מיותרות.
3. לסייע בהגשת הערעור של מי שהמכון החליט שאינו כשיר לנהיגה.

לסיכום: למרב"ד ולבדיקות שהוא מבצע חשיבות רבה במניעת תאונות דרכים. עם זאת, ייעוץ מקצועי וייחודי ע"י עו"ד המתמחה בכל תהליכי המרב"ד ובתעבורה עשוי למלא תפקיד מרכזי בקיצור משך הליכי הבדיקות ובהצלחת התהליך כולו.

משרד עו"ד מיכל סיני מתמחה בתחום המקרקעין והתעבורה.

טלפון ליצירת קשר: 0779977605

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי